פטרית שיטאקה (Lentinula edodes) פטריית מאכל ומרפא מוכרת מאוד ונחשבת לאחת מהפטריות המגודלות ביותר בעולם לצרכי מאכל מחקר ובריאות. מקורה במזרח אסיה, שם היוותה חלק בלתי נפרד מתזונה פולקלור ומפרקטיקות רפואיות מסורתיות במשך מאות שנים. פטרית שיטאקה, המכונה "מלך אוצרות ההרים" בסין, ידועות בזכות תכולתן העשירה בתרכובות ביו-אקטיביות הכוללות פוליסכרידים, סטרולים ופוליפנולים. בעשורים האחרונים, מחקרים מדעיים מתמקדים ביתרונות הבריאותיים של פטרית שיטאקה, תוך בחינת השפעתן על תפקוד מערכת החיסון, תסמונת מטבולית, רמות שומנים בדם ועוד.
פטריית השיטאקה, הידועה מדעית בשם Lentinula edodes, היא פטרייה המשמשת למאכל ולמטרות רפואיות. לפטרית שיטאקה היסטוריה עשירה של שימוש במזרח אסיה, במיוחד בסין וביפן. הפטרייה נחגגת בזכות ערכה התזונתי והיתרונות הבריאותיים שלה, אשר הוכרו במשך מאות שנים. היא מכונה בסין "מלך אוצרות ההר" בסין.
פטריות השיטאקה שייכות למחלקת הבסידיומיקוטה ולסדרת האגריקאים. פטריות שיטאקה גדלות באופן טבעי על גזעי עצים נרקבים. לפטרייה מראה ייחודי, המאופיין בכובע חום דמוי מטריה וגבעול אפור בהיר. קוטר הכובע יכול לנוע בין 5 ל-25 סנטימטרים, ופני השטח שלו מכוסים בדרך כלל בדוגמה של סדקים.
התרכובות הביו-אקטיביות בפטריות שיטאקה כוללות פוליסכרידים, כגון לנטינן, אריטדנין, סטרולים ותרכובות פנוליות שונות. חומרים אלה תורמים לתכונות נוגדות הגידולים, נוגדות החמצון ומחזקות מערכת החיסון של הפטרייה. לנטינן, שהוא פוליסכריד מסוג ה β-גלוקן וייחודי לפטריית השיטאקה, בעל ערך רב במיוחד בזכות תפקידו בשיפור תפקוד החיסון ובפוטנציאל השימוש שלו בטיפול בסרטן.
פטריית השיטאקה נמצאת בשימוש במזרח אסיה מזה אלפי שנים ונחשבת כיום לאחת מפטריות המאכל הנפוצות בעולם, בשל טעמה העשיר והמיוחד. ערכה התזונתי מגוון, והיא נחשבת למקור צמחוני, כשר ובעל זמינות גבוהה במיוחד לחלבון, ויטמין D, ברזל, ויטמינים מסוגB1, B2, B3, B5, B9, סידן, אשלגן וזרחן. בשימוש הביתי המסורתי הפטרייה ידועה כמחסנת מפני התקררות ושפעת, מחזקת את מבנה הגוף הבסיסי ומביאה לאריכות ימים. גם בימינו השיטאקה מצויה בשימוש ביתי נרחב למניעה ולטיפול בחסרים תזונתיים ולחיזוק מערכת החיסון והחוסן הגופני הכללי.
מוצרים בהם קיימת פטריית השיטאקה:
ילדים מעל גיל 3:
למניעה: חצי כמוסה ביום
לטיפול:כמוסה ליום
מבוגרים:
מניעה: 1-2 כמוסות ליום
טיפולי: 2-4 כמוסות ליום
התוויות:
גידול הפטריה
הגידול של פטריית השיטאקה מטופח במשך מאות שנים, כאשר המקורות מתועדים בסין העתיקה וביפן. שיטאקה משגשגות ביערות לחים, צומחות באופן טבעי על עצים נשירים נרקבים, במיוחד על מינים כמו אלון, ערמון ואשור. מבחינה היסטורית, פטריות שיטאקה נקטפו מהטבע, אך התקדמות בשיטות דישול חקלאיות הובילה לטיפוחן הנרחב.
טיפוח הגידול המסחרי של פטריות שיטאקה החל ביפן בתחילת המאה ה-20 ומאז התרחב ברחבי העולם. כיום, פטריות שיטאקה מגודלות באופן נרחב במדינות כמו סין, יפן, ארצות הברית ומדינות אירופיות שונות. תהליך הגידול כולל שימוש בנבגי שיטאקה והחדרתם לתוך בולי עץ נשירים או תערובות הכוללות נסורת וחציר. המצעים נשמרים לאחר מכן בתנאים סביבתיים מבוקרים כדי לקדם צמיחה מיטבית. שיטות גידול אלו מאפשרות לייצר זנים אורגניים ונטולי חומרי הדברה, העונים על הביקוש הצרכני הגובר למזונות טבעיים ומקדמי בריאות.
שימושים קולינריים
פטרית השיטאקה זוכה לכבוד ולהערכה לא רק בשל היתרונות הבריאותיים שלהן, אלא גם בשל טעמן העשיר והאומאמי שמשפר מגוון רחב של מנות. בשימושים קולינריים, ניתן להשתמש בפטריות שיטאקי בצורות טריות ויבשות כאחד, כאשר כל אחת מהן מציעה מאפיינים ייחודיים למתכונים שונים. פטרית שיטאקה טריות נצרכות בדרך כלל מוקפצות, צלויות או מוספות למרקים ולמוקפצים. המרקם הבשרני שלהן הופך אותן לתחליף מצוין לבשר במנות צמחוניות וטבעוניות.
פטרית שיטאקה מיובשות, לעומת זאת, זוכות להערכה בשל טעמן המרוכז. יש להשרות אותן במים חמימים עד שהן מתנפחות ומתרככות לפני השימוש. מי ההשריה, העשירים בטעם, משמשים לעתים קרובות כבסיס למרק ולרטבים, ומוסיפים עושר טעמים למנה. פטרית שיטאקה מיובשות נפוצות במטבחים אסיאתיים מסורתיים, כולל מנות יפניות, סיניות וקוריאניות. הן מרכיב עיקרי במרק מיסו, הוט פוט ומנות אטריות שונות.
פטריות שיטאקי משולבות גם במטבחי פיוז'ן מודרניים, כאשר שפים מתנסים בשילוב טכניקות בישול מסורתיות ועכשוויות. ניתן למצוא אותן בפיצות גורמה, פסטות, ואפילו כתוספות להמבורגרים. הרבגוניות שלהן הן בטעם והן במרקם הופכת אותן לבחירה פופולרית בקרב שפים ובשלנים ביתיים כאחד.
בנוסף לרבגוניות הקולינרית שלהן, פטריות שיטאקי מוערכות בשל הערך התזונתי שלהן. הן דלות קלוריות ועשירות בסיבים תזונתיים, ויטמינים ומינרלים, מה שהופך אותן לתוספת בריאה לכל ארוחה.
שימושים מסורתיים
פטרית שיטאקה מהוות חלק בלתי נפרד משיטות הרפואה המסורתית, במיוחד בתרבויות מזרח אסיה. מבחינה היסטורית, לפטרית שיטאקה עבר עשיר ל שימוש מסרתי רפואי בשיטות ורפואות שונות של המזרח הרחוק.
ברפואה הסינית המסורתית (TCM), פטריות שיטאקה נמצאות בשימוש כבר למעלה מאלף שנים. האמינו שהן משפרות את החיוניות ואריכות הימים, מגבירות את האנרגיה ומשפרות את הבריאות הכללית. הפטריות נרשמו ע"י המטפל הסיני לעתים קרובות לחיזוק מערכת החיסון, שיפור זרימת הדם וטיפול במחלות נשימה. שימוש מסורתי זה נתמך על ידי מחקרים מודרניים המראים את ההשפעות מווסתות החיסון של שיטאקה.
ברפואה המסורתית היפנית פטרית שיטאקה מוערכת בשל תכונותיה לחיזוק הבריאות. ביפן, שיטאקה שימשו בדרך כלל לטיפול בהצטננות, מחלות חורף, מחלות קיבה ואפילו מחלות לב. הן נחשבו גם כמועילות לשיפור מנגנוני ההגנה הטבעיים של הגוף.
צריכת פטריות שיטאקה בשיטות מסורתיות אלו לא הוגבלה לתכשירים רפואיים. הן שולבו לעתים קרובות בתזונה היומית. ההמלצה לאכילה יומית של פטרית שיטאקה מדגישה את השילוב בין מזון לרפואה בשיטות בריאות מסורתיות, המשקפות גישה הוליסטית לבריאות ואת החשיבות שלפטריית השיטאקה לשמיה על חוסן והבריאות.
שימושים קליניים:
מערכת החיסון
פטריות השיטאקה זכתה לתשומת לב משמעותית בשל תכונותיהן האימונומודולטוריות. תכונות אלו מיוחסות במידה רבה לתרכובות ביו-אקטיביות כגון פוליסכרידים, במיוחד β-גלוקנים ולנטינן, אשר הוכחו כמשפרים את תפקוד החיסון.
לנטינן מעודד את הפעילות של תאי מערכת חיסון שונים, הכוללים: מקרופאגים, תאי הרג טבעיים (NK) ותאי T. הפעלה זו מובילה לייצור ציטוקינים כגון אינטרלוקין-1 (IL-1), אינטרלוקין-6 (IL-6) ו- TNF-α, אשר ממלאים תפקידים מרכזיים בתגובות חיסוניות על ידי ויסות תגובות חיסוניות, לנטינן משפר את יכולתו של הגוף להילחם בזיהומים ובמחלות.
בנוסף ללנטינן, פוליסכרידים אחרים המצויים בפטריות שיטאקה תורמים להשפעותיהן האימונומודולטוריות. לדוגמה, β-גלוקנים משיטאקה הוכחו כמפחיתים לחץ חמצוני ומפעילים מקרופאגים, החיוניים להגנה החיסונית מפני פתוגנים, פוליסכרידים אלו גם מסייעים במניעת הצטברות α-synuclein, הקשור להתפתחות של למחלות נוירודגנרטיביות. מחקרים קליניים הדגימו כי צריכה יומית של פטריות שיטאקה הגבירה את שגשוג תאי T ותאי NK בקרב מבוגרים.
תסמונת מטבולית
תסמונת מטבולית היא מקבץ של מחלות הכוללות: השמנה, תנגודת לאינסולין, יתר לחץ דם ודיסליפידמיה, המגבירים את הסיכון למחלות לב וכלי דם וסוכרת מסוג 2. פטריות שיטאקה נחקרות בשל יתרונותיהן הפוטנציאליים בניהול מצבים אלו בשל התרכובות הביואקטיביות שלהן.
מחקרים הדגימו כי פטריות שיטאקה יכולות להשפיע על חילוף החומרים של גלוקוז ועל ויסות השומנים. מחקר שהתפרסם בשנת 2024 הדגים כי שימו בתמציות של פטרית שיטאקה שיפרו את קליטת הגלוקוז בתאים, הגברת הביטוי של p-AMPK ו-UCP-1, המעידים על שיפור הרגישות לאינסולין ופעילות תרמוגנית.
בנוסף, לפוליסכרידים מפטריות שיטאקה, כגון לנטינן, יש פוטנציאל לווסת את התגובות החיסוניות ולהפחית את הלחץ החמצוני, שהם גורמים חשובים בניהול התסמונת המטבולית. לנטינן מפחית במעי הגס ציטוקינים דלקתיים (Pan et al., 2021). השפעה אנטי דלקתית זו יכולה לסייע בהפחתת הדלקת הכרונית בדרגה נמוכה הקשורה לעיתים קרובות לתסמונת המטבולית.
יתר על כן, התכולה הגבוהה של סיבים תזונתיים בפטריות שיטאקה, במיוחד בטא-גלוקנים, יכולה לתרום לשיפור הבריאות המטבולית. סיבים תזונתיים מסייעים לווסת את רמות הסוכר בדם, להפחית את הכולסטרול ולקדם תחושת שובע, מה שיכול לסייע בניהול המשקל ולהפחית את הסיכון להשמנה.
פטריות שיטאקה נחקרו בשל הפוטנציאל שלהן לווסת את רמות השומנים בדם, ומציעות גישה טבעית לניהול דיסליפידמיה. דיסליפידמיה, המאופיינת ברמות חריגות של שומנים בדם, היא גורם סיכון משמעותי למחלות לב וכלי דם.
התכונות של פטריות השיטאקה להורדת כולסטרול מיוחסות בעיקר לנוכחות של אריתדנין (Eritadenine), תרכובת הידועה כמפחיתה את רמות הכולסטרול בסרום. מחקרים מצביעים על כך שאריתדנין מפחית ביעילות את כל חלקיקי השומנים בדם, ותורם להשפעות ההיפכולסטרולמיות שלו. בנוסף, ה- β-גלוקנים, המצוי בפטריות שיטאקה, נמצאו את האנזים HMG COA R, האנזים המרכזי בביוסינתזה של כולסטרול. עיכוב זה מוביל לירידה בייצור הכולסטרול, מה שתומך עוד יותר בתפקידן של פטריות השיטאקה בוויסות השומנים.
שיטאקה והמיקרוביום
מיקרוביום המעי, הכולל טריליוני מיקרואורגניזמים, ממלא תפקיד מכריע בשמירה על בריאות האדם, ומשפיע על העיכול, החסינות ואף על בריאות הנפש.
מחקרים הראו כי הפוליסכרידים וה β-גלוקנים יכולים להשפיע באופן חיובי על הרכב מיקרוביוטת המעי. ידוע כי β-גלוקנים פועלים כפרה-ביוטיקה, ומקדמים את צמיחתם של חיידקים מועילים כגון מיני ביפידובקטריה ולקטובצילוס. חיידקים מועילים אלה חיוניים לשמירה על בריאות המעי, שיפור התגובה החיסונית והגנה מפני פתוגנים. בנוסף ל-β-גלוקנים, פטריות שיטאקה מכילות פוליסכרידים וסיבים אחרים שיכולים לתרום לבריאות המעי. סיבים אלו מותססים על ידי חיידקי המעי, ומייצרים חומצות שומן קצרות שרשרת (SCFAs) כמו בוטיראט, פרופיונאט ואצטט. ל-SCFAs תפקיד חיוני בשמירה על שלמות רירית המעי, הפחתת דלקת ואספקת אנרגיה לתאי המעי הגס. ייצור SCFAs מסיבים שמקורם בשיטאקה מרמז על מנגנון פוטנציאלי שבאמצעותו פטריות אלו יכולות לתמוך בבריאות המעי וברווחה הכללית (Kaura et al., 2024).
יתר על כן, תכונות נוגדות החמצון של פטריות שיטאקה עשויות לסייע בהפחתת עקה חמצונית במעי, דבר חיוני למניעת נזק לתאי המעי ולשמירה על איזון מיקרוביאלי בריא. נוכחותם של נוגדי חמצון כמו ארגותיאונין ופוליפנולים בפטריות שיטאקה תורמת להשפעות המגנות שלהן מפני נזק חמצוני (Talal et al., 2023).
בעוד שההשפעות הספציפיות של פטריות שיטאקה על מיקרוביום המעי האנושי דורשות מחקר נוסף, ממצאים ראשוניים מצביעים על כך שיש להן פוטנציאל כמזון פונקציונלי לשיפור בריאות המעי. מחקר מתמשך, במיוחד ניסויים קליניים, חיוני להבנה מלאה של השפעת פטריות השיטאקה על המיקרוביום ויישומיהן הטיפוליים הפוטנציאליים.
שיטאקה, סרטן וכימותרפיה
פטריות שיטאקה זכו לתשומת לב משמעותית בשל תפקידן הפוטנציאלי בטיפול בסרטן וכתוספת לכימותרפיה. תרכובות ביו-אקטיביות המצויות בשיטאקה, במיוחד לנטינן, הראו תכונות אנטי-גידוליות מבטיחות והשפעות אימונומודולטוריות, שיכולות לשפר את יעילותם של טיפולי סרטן קונבנציונליים.
תכונות אנטי-גידוליות
לנטינן, פוליסכריד המופק מפטריות שיטאקה, הוא אחד המרכיבים הנחקרים ביותר בשל השפעותיו האנטי-סרטניות. מחקרים הוכיחו כי לנטינן אינו תוקף ישירות תאי סרטן, אלא פועל על ידי הגברת התגובה החיסונית של המארח. הוא משפר את פעילותם של מקרופאגים, לימפוציטים מסוג T ותאי הרג טבעיים, החיוניים לזיהוי והשמדת תאי סרטן (Antonelli et al., 2021). השפעה אימונומודולטורית זו יכולה לחזק את מנגנוני ההגנה הטבעיים של הגוף מפני סרטן.
ראיות קליניות
ניסויים קליניים סיפקו ראיות התומכות בשימוש בלנטינן בטיפול בסרטן. מחקר על חולים עם סרטן ריאות מסוג שאינו תאים קטנים גילה כי מתן לנטינן הוביל לשיפורים משמעותיים בתפקוד החיסוני ולהפחתה בגודל הגידול (Wang et al., 2020). באופן דומה, במחקר שכלל חולי סרטן שלפוחית השתן, טיפול בלנטינן הביא לדיכוי התקדמות הגידול ושיפור סמנים חיסוניים, כגון עלייה ברמות של תאי CD3+CD4+ ו-CD3+CD8+ (Sun et al., 2020).
בטיחות ויעילות
גם פרופיל הבטיחות של לנטינן ראוי לציון. נמצא שהוא נסבל היטב עם מינימום תופעות לוואי, מה שהופך אותו לאופציה בת קיימא לשימוש ארוך טווח בטיפול בסרטן. עם זאת, בעוד שהראיות הנוכחיות מבטיחות, יש צורך בניסויים קליניים נרחבים וקפדניים יותר כדי לבסס באופן מלא את היעילות והשימוש האופטימלי של לנטינן בטיפול בסרטן.
לסיכום, פטריות שיטאקה, באמצעות התרכובת הביו-אקטיבית שלהן, לנטינן, מציעות גישה משלימה לטיפול בסרטן על ידי חיזוק מערכת החיסון ושיפור תוצאות הכימותרפיה. זה הופך אותן לתוספת חשובה לארסנל התוספים הטבעיים בטיפול בסרטן.
שימושים קליניים הנתמכים על ידי מחקרים
פטריות שיטאקי (Lentinula edodes) זכו לתשומת לב משמעותית בקהילה המדעית בשל היישומים הטיפוליים הפוטנציאליים שלהן. מחקרים רבים בחנו את היתרונות הקליניים של פטריות שיטאקי, תוך התמקדות מיוחדת בהשפעותיהן על מערכת החיסון, הפרעות מטבוליות וטיפול בסרטן.
ויסות מערכת החיסון
מחקרים הראו כי לפטריות שיטאקי יש תכונות אימונומודולטוריות. מחקר אחד הדגיש את ההשפעה של לנטינן, פוליסכריד המופק מפטריות שיטאקי, על חולי סרטן ריאות שאינו תאים קטנים. המחקר מצא כי לנטינן שיפר משמעותית את התגובה החיסונית על ידי הגדלת רמות של אינטרלוקין-12 (IL-12) וגורם נמק הגידול אלפא (TNF-α) תוך הפחתת אינטרלוקין-10 (IL-10) (Wang et al., 2020). ניסוי קליני נוסף שכלל מבוגרים בריאים הראה כי צריכה יומית של פטריות שיטאקי שיפרה סמנים חיסוניים, כולל התרבות משופרת של תאי גמא דלתא T ותאי הרג טבעיים T (Dai et al., 2015).
תסמונת מטבולית
פטריות שיטאקה נחקרו בשל הפוטנציאל שלהן לניהול תסמונת מטבולית, כולל השמנת יתר וסוכרת מסוג 2. מחקר על ההשפעות של תמציות פטריות שיטאקה על חילוף החומרים של גלוקוז ושומנים במודלים של השמנת יתר וסוכרת מסוג 2 הראה שיפורים משמעותיים. התמציות ההידרואלכוהוליות של פטריות שיטאקה שיפרו את ספיגת הגלוקוז והגבירו את הרגישות לאינסולין על ידי ויסות מעלה של טרנסלוקציה של GLUT4 והפעלת מסלולי איתות של חלבון קינאז המופעל על ידי AMP (AMPK) (Kaura et al., 2024). ממצאים אלו מצביעים על כך שפטריות שיטאקה עשויות להועיל כתוסף תזונה לניהול הפרעות מטבוליות.
רמות שומנים גבוהות בדם
ההשפעות של פטריות שיטאקי להורדת כולסטרול תועדו היטב. ניסוי קליני אקראי העריך את ההשפעה של חטיפי פטריות שיטאקי על אנשים עם כולסטרול גבולי גבוה. משתתפים שצרכו חטיפי שיטאקי חוו ירידה של 10% ברמות הטריגליצרידים ושיפור במצב נוגד החמצון (Spim et al., 2021). מחקר נוסף מצא כי התרכובת הביואקטיבית אריתדנין, שבודדה מפטריות שיטאקי, הפחיתה משמעותית את רמות הכולסטרול בסרום בחולדות (Talal et al., 2023).
סרטן וכימותרפיה
פטריות שיטאקי הראו פוטנציאל בטיפול בסרטן, במיוחד כתוספת לכימותרפיה. לנטינן נמצא בשימוש נרחב ברפואה המסורתית בשל תכונותיו האנטי-סרטניות. מחקרים קליניים הראו כי לנטינן, כאשר משתמשים בו לצד כימותרפיה, משפר את התוצאות הטיפוליות עבור חולי סרטן על ידי חיזוק מערכת החיסון והפחתת צמיחת הגידול (Larypoor, 2022). בנוסף, הוכח כי לנטינן מעכב את הצטברות האלפא-סינוקלאין, חלבון הקשור למחלת פרקינסון, דבר המצביע על יתרונות נוירו-פרוטקטיביים פוטנציאליים (s40843-024-3078-y.pdf).
מקורות:
אתר מייהרבס מיועד למטפלים מוסמכים ברפואה משלימה. האתר הוקם לראשונה בשנת 2004 עבור המטפלים ברפואה סינית וצמחי מרפא. באתר תוכלו למצוא מוצרים איכותיים כגון: פורמולות סיניות, פטריות מרפא, תוספי תזונה, נרות הופי, וציוד למטפלים ברפואה סינית.
המוצרים המופיעים באתר זה הינם תוספי תזונה המיוצרים באישור משרד הבריאות במפעל מאושר.
המידע המפורט באתר זה הינו מידע מקצועי המסתמך על מחקרים. אין לראות בכתוב באתר זה המלצה לרכישת מוצר כלשהו. המידע איננו מהווה המלצה רפואית מוסמכת. אין לראות במידע זה הנחיה לטיפול רפואי או להחלפה של תרופה כלשהי במוצר מהמוצרים המופיעים באתר.
הכתוב באתר אינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי מכל סוג שהוא. ההסתמכות על המידע המפורט באתר היא על אחריות הקורא בלבד . קורא הסובל מבעיה רפואית,יש להיוועץ ברופא בטרם השימוש.
נשים בהריון, נשים מניקות, ילדים, אנשים החולים במחלות כרוניות, ואנשים הנוטלים תרופות מרשם – יש להיוועץ ברופא לפני השימוש.
