פלאורוטוס מוכרת כפטריית מאכל מוערכת. אחת מפטריות המאכל מהמגודלות ביותר, נחשבת כמושא מרכזי למחקר הודות לערכיה התזונתיים וקצב גידולה המהיר, בעלת פוטנציאל חשוב למחקר נרחב כמקור תזונתי עתידי וכמקור חלבוני איכותי.
הפוליסכרידים, במיוחד בטא-גלוקנים, הם מרכיב בולט בפטרייה זו, וידועים בתכונותיהם האימונומודולטוריות, אנטי-סרטניות ואנטי-דלקתיות. בנוסף, הפלאורוטוס מכילה לובסטטין, תרכובת הידועה ביכולתה להוריד את רמות הכולסטרול בדם. נוכחותן של תרכובות אלו, לצד תכולת התזונה הגבוהה, מקנות לפטריית הפלאורוטוס מעמד מיוחד כ"מזון פונקציונלי" – מזון בעל יתרונות בריאותיים מעבר לערכההתזונתי הבסיסי.
גידול הפטרייה
פטריית הפלאורוטוס, הידועה גם בשם פטריית הצדפה, היא פטריה נפוצה הגדלה באופן טבעי באזורים ממוזגים וסובטרופיים ברחבי העולם. פטריית הפלאורוטוס גדלה על גבי עצים מתים ומתפוררים, בעיקר על גזעי עצים רחבי עלים, ולעתים גם על פסולת חקלאית. תפוצתה הרחבה נובעת מיכולתה להתקיים על מצעים מגוונים, מה שהופך אותה לפטרייה קלה לגידול גם באופן מלאכותי.
הגידול המסחרי של פלאורוטוס החל בגרמניה במהלך מלחמת העולם הראשונה, כאמצעי זמני להתמודדות עם מחסור במזון. כיום, היא מגודלת באופן נרחב באזורים רבים בעולם, כאשר אסיה, ובמיוחד סין, מובילה בייצור ובצריכה. בישראל, ניתן למצוא את הפטרייה גדלה באופן טבעי, אך גם בגידול מסחרי, בשל הביקוש הגובר לה כתוספת מזון בריאה וטעימה.
הפלאורוטוס מתאפיינת במבנה ייחודי דמוי צדפה, עם כובע רחב וגבעול קצר וצידי. היא גדלה באשכולות, מה שמקל על הקטיף שלה. הפטריה מעדיפה תנאי לחות ואור נמוכים, ולכן ניתן לגדל אותה בחממות או במקומות מוצלים. קלות הגידול שלה, בשילוב עם ערכה התזונתי והרפואי, הפכו אותה לפטרייה פופולרית בקרב מגדלים וצרכנים כאחד.
שימושים קולינריים
פטריית הפלאורוטוס הפכה למרכיב פופולרי במטבחים רבים ברחבי העולם, וזאת בזכות טעמה המעט חריף ומרקמה הייחודי. הפטרייה משמשת במגוון רחב של מנות, החל ממנות פשוטות ועד למנות גורמה מורכבות. טעמה הייחודי מאפשר לה להשתלב היטב במנות שונות, הן כמרכיב עיקרי והן כתוספת.
מבחינה תזונתית, פטריית הפלאורוטוס עשירה בחלבון, סיבים תזונתיים, פחמימות, ויטמינים ומינרלים, ודלה בשומן. היא מהווה מקור טוב לוויטמינים מקבוצת B, ויטמין D, ומינרלים כמו אשלגן, ברזל, נחושת, אבץ ומנגן, בנוסף היא מכילה מגוון רחב של תרכובות ביו-אקטיביות, כולל פוליסכרידים, פנולים, טריטרפנואידים וסטרואידים, אשר תורמים לתכונות הרפואיות שלה.
במטבח האסייתי, פטריית הפלאורוטוס נפוצה במיוחד. היא משמשת במרקים, מוקפצים, ונודלס, ומוסיפה להם מרקם בשרני וטעם אומאמי עדין. בסין, למשל, היא מרכיב מרכזי במנות טופו וירקות מוקפצים, ובקוריאה היא משמשת במרקים מסורתיים ובמנות אורז.
במטבח האירופאי, הפלאורוטוס מוצאת את מקומה במנות פסטה, ריזוטו, ופשטידות. היא משתלבת היטב עם שמנת, יין לבן, ועשבי תיבול, ומוסיפה למנות אלה עומק טעמים ומרקם עשיר. במטבח הצרפתי, היא משמשת במרקים ובפשטידות, ובמטבח האיטלקי היא נפוצה במנות פסטה וריזוטו.
בנוסף לשימושיה במנות עיקריות, הפלאורוטוס משמשת גם כתוספת למנות צדדיות, כגון סלטים וירקות מאודים. היא יכולה להוות תחליף בשר טבעוני במנות רבות, וזאת בשל תכולת החלבון הגבוהה שלה. הפטרייה סופגת היטב טעמים, מה שהופך אותה למרכיב ורסטילי במיוחד במטבח הביתי והמקצועי.
שימושים מסורתיים ברפואה העממית
השימוש בפטריית הפלאורוטוס ברפואה העממית משתרע על פני תרבויות שונות, בעיקר במזרח אסיה, שם היא נצרכת למטרות בריאותיות מזה דורות. למרות שאין תיעוד רב של שימוש ספציפי בפלאורוטוס ברפואה העממית המערבית, ניתן למצוא אזכורים לשימוש בפטריות באופן כללי, כחלק מפרקטיקות מסורתיות לחיזוק הגוף והמערכת החיסונית.
ברפואה הסינית המסורתית, למשל, פטריות נחשבות למזון בעלי תכונות מחזקות ומאזנות, ולעיתים קרובות הן משולבות בתכשירים צמחיים לטיפול במגוון רחב של בעיות בריאותיות. הפלאורוטוס, בשל זמינותה וטעמה הייחודי, שימשה כמרכיב במרקים ובחליטות שנועדו להקל על תסמינים של חולשה ולסייע בהתאוששות ממחלות. השימוש המסורתי התבסס על התפיסה שפטריות מסוגלות לספק לגוף אנרגיה, לחזק את המערכת החיסונית ולשפר את תהליכי העיכול.
בנוסף, ישנן עדויות לשימוש בפלאורוטוס ברפואה העממית גם באזורים אחרים בעולם, כמו מקסיקו, שם היא נחשבת למזון בעל ערך תזונתי ורפואי, ומשולבת בתזונה היומיומית בטאקוס, אנצ'ילדות, ומרקים, ומוסיפה להם טעם אדמתי.
השימושים המסורתיים בדרך כלל אינם מבוססים על מחקרים קליניים, אלא על ניסיון רב-שנים ועל אמונה בתכונות המרפאות של הטבע. עם זאת, המחקר המודרני החל לחקור את התכונות המסורתיות הללו, ולגלות את הבסיס המדעי לשימושים אלו.
יישומים קליניים :
מערכת החיסון
מחקרים מדגימים שתרכובות הבטא-גלוקן המצויות בפטרייה, יכולות לעורר ולחזק את פעילות תאי החיסון, כגון מקרופאגים ותאי T. תאים אלה ממלאים תפקיד מרכזי בהגנה על הגוף מפני פתוגנים שונים וכן בתגובה דלקתית. מחקרים הראו כי תמציות של פלאורוטוס יכולות להגביר את ייצורם של ציטוקינים, חלבונים המעורבים בתקשורת בין תאי החיסון, ובכך לשפר את התגובה החיסונית הכוללת. בנוסף, נמצא כי פלאורוטוס עשוייה לסייע במצבים של דיכוי חיסוני, ובכך להוות תמיכה משמעותית לאנשים הסובלים ממחלות כרוניות או מזיהומים.
תרכובות פנוליות של הפטרייה יכולות לנטרל רדיקלים חופשיים ולהפחית מתח חמצוני, הידוע כמחליש את מערכת החיסון. על ידי הפחתת סטרס חמצוני פלאורוטוס מסייעת בהגנה על מבנה תאי מערכת החיסון ותומכת בתפקודם האופטימלי.
פוליסכרידים מפטריית הפלאורוטוס מגבירים את התגובה החיסונית ומצמצמים תחלואה של דרכי הנשימה העליונות וצמצום הידבקות במחלות חורף. מספר מחקרים בחנו את הפוטנציאל של תמצית פלאורוטוס בטיפול בזיהומים ודלקות בדרכי הנשימה. בטא גלוקן – (1,3/1,6)-D מפטריית הפלאורוטוס מסייעים במניעת זיהומים חוזרים בדרכי הנשימה (RRTIs) בילדים בגיל הגן. המחקר בילדים החולים במחלות ריאה כרוניות (RRTIs) מצא כי תוספת של פלורן (פוליסכריד מפטריית הפלאורוטוס) הפחיתה באופן משמעותי את השכיחות ואת משך הזיהומים בדרכי הנשימה.
מחלות אוטואימוניות
מחקרים מצביעים על הפוטנציאל של פטריית הפלאורוטוס בטיפול במחלות אוטואימוניות. מחלות אלו נגרמות כתוצאה מתגובה חיסונית לא תקינה של הגוף כנגד תאים ורקמות עצמיות.
מחקרים פרה-קליניים הראו כי תרכובות מסוימות בפטרייה עשויות להפחית את התגובה הדלקתית הכרונית המאפיינת מחלות אלו, ובכך להקל על הסימפטומים. לדוגמה, מחקרים הראו כי בטא-גלוקנים מפטריית הפלאורוטוס עשויים לווסת את פעילותם של תאי T, תאים מרכזיים במערכת החיסון, ובכך להפחית את התגובה האוטואימונית במחלת הקולטיס. עם זאת, יש לציין כי רוב המחקרים בתחום זה עדיין ראשוניים ודרושים מחקרים קליניים נוספים כדי לבסס את ההשפעה של פטרייה זו על מחלות אוטואימוניות בבני אדם.
מחלות עור
מחקרים ראשוניים שנעשו בפטריית הפלאורוטוס הצביעו על הפוטנציאל של הטיפול במחלות עור שונות. תכונותיה האנטי-דלקתיות והאנטי-מיקרוביאליות של הפטרייה עשויות לסייע בהקלה על תסמינים של מחלות עור דלקתיות, כגון אטופיק דרמטיטיס. מחקרים הראו כי תמציות של פלאורוטוס יכולות לעכב את צמיחתם של חיידקים ופטריות מסוימות, ובכך לסייע במניעת זיהומים בעור. בנוסף, נמצא כי תרכובות נוגדות חמצון בפטרייה עשויות להגן על תאי העור מפני נזק חמצוני, ובכך לתרום לבריאות העור. מחקרים קליניים נוספים נדרשים כדי לאשר את יעילות הפטרייה בטיפול במחלות עור שונות ולבחון את דרכי היישום האופטימליות.
תסמונת מטבולית
תסמונת מטבולית היא מצב בריאותי מורכב המאופיין במספר גורמי סיכון קרדיווסקולריים, כגון השמנת יתר, יתר לחץ דם, סוכרת מסוג 2 ודיסליפידמיה (הפרעה בחילוף החומרים של השומנים בדם). מחקרים רבים מצביעים על הפוטנציאל של פטריית הפלאורוטוס בשיפור מצבם של אנשים הסובלים מתסמונת מטבולית. נמצא כי הפטרייה עשויה לסייע באיזון רמות הסוכר בדם, להוריד את רמות הכולסטרול והטריגליצרידים, ולשפר את רגישות הגוף לאינסולין. מחקרים מעבדה הראו כי תוספת של פלאורוטוס לתזונה עשויה להפחית את הצטברות השומן בבטן ולשפר את תפקודי הכבד. בנוסף, נמצא כי הפטרייה עשויה לתרום לתחושת שובע, ובכך לסייע בשמירה על משקל תקין. עם זאת, יש לציין כי רוב המחקרים בתחום זה בוצעו בבעלי חיים ונדרשים מחקרים קליניים נוספים בבני אדם כדי לבסס את ההשפעה של הפטרייה על תסמונת מטבולית.
ההשפעות ההיפוגליקמיות של פטריית הפלאורוטוס מיוחסות לתרכובות הבטא-גלוקנים ייחודיים, המשפרים את רגישות לאינסולין ומשפרים את חילוף החומרים של גלוקוז. הם משיגים זאת על ידי גירוי תנועת נשא הגלוקוז מסוג 4 (GLUT4) לקרום התא, מה שמקל על קליטת הגלוקוז על ידי התאים. בנוסף, נמצא כי פטריית הפלאורוטוס מגבירה את פעילות הגלוקוקינאז, אנזים המעורב בניצול גלוקוז, ומעכב את גליקוגן סינתאז קינאז, המעורב בסינתזת גליקוגן. מנגנונים אלו תורמים יחד ליכולתה של הפטרייה להוריד את רמות הגלוקוז בדם ולשפר את הרגישות לאינסולין. מחקר שהתפרסם בשנת 2014 הדגים כי פטריית הפלאורוטוס הפחיתה באופן משמעותי את רמות הגלוקוז בצום ולאחר הארוחה הן במתנדבים בריאים והן בחולי סוכרת מסוג 2. מחקר מעבדה הדגים שתמצית של הפטרייה מנעה נזק לתאי בטא בלבלב. יתר על כן, מחקרים הראו כי צריכה ממושכת של פטריית הפלאורוטוס יכולה להפחית באופן משמעותי את רמות הגלוקוז בחולי סוכרת.
היפרליפידמיה היא מצב המאופיין ברמות גבוהות של שומנים בדם, ובפרט כולסטרול וטריגליצרידים, אשר מהווים גורם סיכון משמעותי למחלות לב וכלי דם. מחקרים רבים הראו כי פטריית הפלאורוטוס עשויה לסייע בהורדת רמות השומנים בדם. נמצא כי תרכובות מסוימות בפטרייה, כגון Monakolin-K עשויות לעכב את פעילות האנזים HMG-CoA רדוקטז, אנזים המעורב בייצור כולסטרול בכבד, ובכך להפחית את רמות הכולסטרול בדם. בנוסף, נמצא כי סיבים תזונתיים בפטרייה עשויים לסייע בהפחתת ספיגת השומנים במעי, ובכך לתרום להורדת רמות הטריגליצרידים. מחקרים קליניים הראו כי צריכה קבועה של פטריית הפלאורוטוס עשויה להוביל לשיפור משמעותי בפרופיל השומנים בדם, ובכך להפחית את הסיכון למחלות לב וכלי דם.
ויסות לחץ דם – ההשפעה המווסתת לחץ דם של פטריית הפלאורוטוס מיוחסות ליכולת לעכב את האנזים המהפך אנגיוטנסין (ACE), אשר ממלא תפקיד בוויסות לחץ הדם ובכך לאזן לחץ הדם הסיסטולי והדיאסטולי כאחד.
בחלק מההשפעות המווסתות על הסינדרום המטאבוי, נמצא כי פלאורוטוס מסייעת בהפחתת משקל ומניעת השמנה. תכולת הסיבים הגבוהה של הפטרייה מסייעת בקידום תחושת שובע והפחתת צריכת הקלוריות הכוללת. בנוסף, מחקר בו האפיגנטיקה הדגים את הפוטנצאל של רכיבים מפטריית הפלאורוטוס כמעכבים אדיפוגנזה (תהליך היווצרות תאי השומן), על ידי דיכוי הביטוי של גנים ספציפיים המעורבים באחסון שומן.
מחקרים תומכים כי שילוב של פטריית הפלאורוטוס בתזונה יכולה להוביל לשיפורים משמעותיים בפרמטרים קרדיו-מטבוליים שונים, הפחתה בשומן הבטני, איזו רמות טריגליצרידים ורמות גלוקוז.
השפעה על המיקרוביום
המיקרוביום, או אוכלוסיית החיידקים המאכלסת את המעי, ממלא תפקיד מרכזי בבריאות האדם. מחקרים עדכניים מצביעים על כך שפטריית הפלאורוטוס עשויה להשפיע לטובה על הרכב המיקרוביום. נמצא כי סיבים תזונתיים בפטרייה, כגון בטא-גלוקנים וכיטין, משמשים כמזון לחיידקים הפרוביוטיים במעי, ובכך מעודדים את צמיחתם ופעילותם ולהגדיל את מגוון וכמות החיידקים המועילים כגון ביפידובקטריה ולקטובצילוס, הידועים בהשפעותיהם החיוביות על בריאות המעי. שינוי לטובה בהרכב המיקרוביום עשוי להוביל לשיפור בתפקוד מערכת העיכול, לחיזוק מערכת החיסון, ולהפחתת הסיכון למחלות כרוניות שונות. מחקרים מצביעים על כך שצריכת פלאורוטוס גורמת לירידה בחיידקים מזיקים במעי, ובכך להוריד את הסיכון לזיהומים ועמידות לאנטיביוטיקה.
יתר על כן, ויסות המיקרוביוטה במעי על ידי פלאורוטוס מדגים קשר במחקרי מעבדה ליתרונות בריאותיים שונים, כולל שיפור חילוף החומרים של שומנים והפחתת דלקת, ייצור של חומצות שומן קצרות שרשרת (SCFAs), הידועות בתכונות האנטי דלקתיות שלהן ובעלות תפקיד בשמירה על שלמות מחסום המעי.
סרטן וטיפול כימותרפי
פטריית הפלאורוטוס הינה בעלת פעילות אנטי-סרטנית באמצעות מנגנונים שונים. התרכובות הביו-אקטיביות הכוללות, פוליסכרידים, בטא גלוקנים, פלבנואידים ונוגד חמצון מסוג ארגותיאנין.
בטא-גלוקן משפר את יכולתה של המערכת החיסונית לזהות ולהרוס תאי סרטן על ידי גירוי מקרופאגים ותאי הרג טבעיים. ומעודדים אפופטוזיס בתאי סרטן, תהליך של מוות תאי מתוכנת שלעתים קרובות פוגם ברקמות סרטניות.
מספר מחקרים קליניים הדגימו את היעילות האנטי-סרטנית של פלאורוטוס אוסטרֵאטוס. לדוגמה, מחקר שהתפרסם בשנת 2024 מצא כי בתנאי מעבדה, תמצית הכוללת בטא גלוקנים מפטריית פלאורוטוס הציגה השפעות ציטוטוקסיות משמעותיות נגד תאי סרטן צוואר הרחם HeLa. המנגנון כלל את השראת האפופטוזיס באמצעות סטרס חמצוני והפעלת תהליכים אפופטוטיים כגון: קספאז 3/9.
מחקר נוסף בחן את ההשפעות של פוליסכרידים מפטריית הפלאורוטוס על תאי קרצינומה מסוג ארליך. התוצאות הדגימו פעילות ציטוטוקסיות בנוסף או בשילוב עם היכולות לשפר את התגובה החיסונית כנגד סרטן השראת אפופטוזיס ועיכוב גרורות. לתמצית פלאורוטוס יש פוטנציאל בשיפור יעילות תרופות כימותרפיות. תרכובות שנמצאו בפטרייה זו, כגון β-גלוקנים ופוליסכרידים, דווחו כבעלות סינרגיה עם חומרים כימותרפיים קונבנציונליים, ובכך משפרות את יעילותם. לדוגמה, מחקרים הצביעו על כך שפוליסכרידים מ פלאורוטוס יכולים לעכב את צמיחת הגידול ולגרום לאפופטוזיס בתאי סרטן, מה שהופך אותם לרגישים יותר לכימותרפיה. אפקט סינרגי זה מיוחס בעיקר לתכונות האימונומודולטוריות של הפטרייה, המשפרות את התגובה החיסונית הטבעית של הגוף נגד תאי סרטן.
לפטריית הפלאורוטוס פוטנציאל להפחית תופעות לוואי הקשורות לטיפולים קונבנציונליים בסרטן. כימותרפיה מובילה לעיתים קרובות למגוון תופעות לוואי, כולל דיכוי חיסוני, עייפות ובעיות במערכת העיכול. התרכובות הביואקטיביות במיוחד β-גלוקנים, נמצאו כמפחיתות תופעות לוואי אלו, על ידי חיזוק המערכת החיסונית ומתן תמיכה נוגדת חמצון. בנוסף, דווח כי הפוליסכרידים של הפטרייה מפחיתים את הלחץ החמצוני והדלקת, ובכך מקלים עוד יותר על ההשפעה השלילית של הכימותרפיה על הגוף. במסגרות קליניות, מטופלים שקיבלו תוספים של פלאורוטוס בשילוב כימותרפיה, נמצאה שכיחות נמוכה יותר של מקרה טוקסיות הנגרמת מכימותרפיה. על ידי שיפור היעילות של חומרים כימותרפיים והפחתת תופעות הלוואי שלהם, פטריית הפלאורוטוס מציעה גישה משלימה לטיפול בסרטן, כחלק מגישה של אונקולוגיה אינטגרטיבית.
*כשר פרווה בהשגחת הרבנות האזורית ערבה תיכונה
מחקרים:
במחקר כפול סמיות שבוצע בהודו והתפרסם ב-2010 התגלה כי נטילת פלאורוטוס בחולי סוכרת סוג 2 חדשים במשך שלושה חודשים שיפרה משמעותית את מדדי הסוכרת (סוכר בדם ו- HbA1c), לחץ הדם, תמונת השומנים בדם ואת מדדי איכות החיים הכלליים.
במחקר מבוקר וכפול סמיות אשר פורסם ב-2014 בהשתתפות ילדים הסובלים מזיהומים חוזרים
בדרכי הנשימה, עם או בלי נטייה לאטופיות (רגישות אלרגית תורשתית), נמצא כי פלאורן (בטא-גלוקן ייחודי המופק מפלאורוטוס) הפחית משמעותית בבדיקות הדם את סמני הדלקת האלרגית – רמות האאוזינופילים, וייצב את רמות ה- IgE, ברמה משמעותית יותר בילדים האטופיים.
עכברושי מעבדה שקיבלו בתזונתם במשך 8 שבועות 5% של אבקת פלאורוטוס הדגימו ירידה משמעותית ברמות הכולסטרול בעל הצפיפות הנמוכה בדם (VLDL
ו-LDL) וברמות המבנים השומניים בכבד (טריגליצרידים, כולסטרול ופוספוליפידים).
ב-2015 פורסמה בדיקת השפעתם של פוליסכרידים שמוצו מפלאורוטוס (POMP2) על תאי סרטן קיבה בניסוי in vitro ובעקבותיו בניסוי in vivo בעכברים. נמצא כי ל- POMP2פעולה מעכבת משמעותית על תאי סרטן הקיבה. כמו כן, לאחר טיפול בן שבועיים ב- POMP2נמדדה הפחתה משמעותית בנפח ומשקל הגידולים בעכברים.
בדיקה דומה שהתפרסמה ב-2014, בה נבדקה השפעת פוליסכריד אחר (WPOP-N1) על תאי סרקומה 180 נמצא כי עיכב באופן משמעותי את גדילת התאים הסרטניים והוגברה משמעותית פעולת הציטוקינים והמאקרופאג'ים נוגדי הגידול.
מחקר דומה בוצע על תאי סרטן שד ותאי סרטן המעי הגס, כשמסקנת החוקרים היא כי לפלאורוטוס יש פוטנציאל ריפוי ומניעת סרטנים מסוגים אלה.
מקורות:
- Corrêa, R. C. G., Brugnari, T., Bracht, A., Peralta, R. M., & Ferreira, I. C. F. R. (2016). Biotechnological, nutritional and therapeutic uses of Pleurotus spp. (Oyster mushroom) related with its chemical composition: A review on the past decade findings. Journal of Functional Foods, 24, 1–12.
- Deepalakshmi, K., & Mirunalini, S. (2014). Pleurotus ostreatus: An oyster mushroom with nutritional and medicinal properties. Biochemical Technology Society. Retrieved from Dhia Lai, M., Ong, K. C., Arumugam, B., & Kuppusamy, U. R. (2024). Nutritional composition, efficacy and mechanisms of oyster mushrooms (Pleurotus spp.) in preventing metabolic syndrome: Insights into perspectives and challenges. Food Bioscience, 61, Article 104768.
- González, A. E. G., & Martínez-Carrera, D. (2022). Cultivation, nutritional properties and medicinal potential of Pleurotus ostreatus. International Journal of Medicinal Mushrooms, 24(4), 21-36.
- Khan, M. I., & Khan, M. N. (2022). Nutritional value, medicinal importance, and health‐promoting effects of dietary mushroom (Pleurotus ostreatus). Journal of Medicinal Food, 25(10), 1-10.
- Lesa, K. N., Khandaker, M. U., Mohammad Rashed Iqbal, F., Sharma, R., Islam, F., Mitra, S., & Emran, T. B. (2022). Nutritional value, medicinal importance, and health-promoting effects of dietary mushroom (Pleurotus ostreatus). Journal of Food Quality, 2022, 1-10.
- loke, J. K. (2017). Oyster mushroom (Pleurotus species); a natural functional food. The Journal of Microbiology, Biotechnology and Food Sciences, 7(3), 254–264.
- Prasad, P., & Roy, A. (2023). Critical analysis of therapeutic effectiveness of Pleurotus ostreatus. Pharmaceutical and Biosciences Journal, 10(1), 1-15.
- Royse, D. J., Baars, J., & Tan, Q. (2017). The global mushroom industry: Current situation and future prospects. In Edible and medicinal mushrooms (pp. 5-13). Springer.
- Sarangi, I., Ghosh, D., Bhutia, S. K., Mallick, S. K., & Maiti, T. K. (2006). Antitumor and immunomodulating effects of Pleurotus ostreatus mycelia-derived proteoglycans. International Immunopharmacology, 6(8), 1287-1297.
- Waktola, G., & Temesgen, T. (2020). Pharmacological activities of Oyster mushroom (Pleurotus ostreatus). Natural Resource Management Journal, 1(1), 1-20.