MAITAKE – מאיטקה – 60 כמוסות

מבוא

מוצרים בהם קיימת פטריית המאיטקה:

1. מיטאקה
2. מיקו דיפנס
3. מיקו פאם
4. מיקו X
5. מיקו פאוור

התוויות:

1. סנדרום מטאבולי – סוכרת, השמנה, היפרליפידמיה, קנדידה, תר לחץ דם, דלקות כבד
2.  תסמונת שחלות פוליציסטיות (PCOS)
3. חיזוק מערכת חיסון, תשישות ותסמונת העייפות הכרונית, תסמונות כשל חיסוני (כמו HIV/AIDS).
4. פעילות תומכת בחולי סרטן (מסוגים שונים ובעיקר סרטן השד) תמיכה בזמן טיפולים כימותרפיים,

השימוש בפטרייה ברפואה הסינית וברפואה היפנית רחב טווח ונוגע להקלת מצבי חולשה ועייפות, החלמה ובהתאוששות ממחלות כרוניות, תמיכה במערכת החיסון ובמטבוליזם, הסדרת היציאות, טיפול בקשיים בהשתנה, שיפור תפקוד מערכת הלימפה וטיפול בצבירת נוזלים, שמירה על חיוניות כלי הדם, הקלת מתחים ויצירת תחושת קלילות בגוף.

רקע

פטריית המאיטקה, הידועה מדעית בשם Grifola frondosa, שייכת למשפחת ה-Polyporaceae. פטריית המאיטקה משמשת למאכל ולמרפא, המוכרת רבות בזכות יתרונותיה הבריאותיים והשימושים הקולינריים שלה. פטריות מאיטקה מקורן באזורים הצפון-מזרחיים של יפן, שם הן שימשו באופן מסורתי גם במטבח וגם ברפואה. הפטרייה מאופיינת בגודלה הגדול, מבנה ייחודי של גוף פרי המסודר בצורת כפלים חופפים וצבעה החום המעושן.
באופן מסורתי, פטריות מאיטקה שימשו ברפואה האסייתית לשיפור החיוניות ולתמיכה במערכת החיסון. הן שולבו בתרופות מסורתיות שונות שמטרתן לטפל במגוון מחלות, החל מהצטננות שכיחה ועד למצבים חמורים יותר כמו סרטן. העניין הגובר ברפואה טבעית ואלטרנטיבית הוביל להתעוררות מחודשת של המחקר והשימוש בפטריות מאיטקה בפרקטיקות קליניות מודרניות.

גידול הפטריה

פטריית המאיטקה נפוצה מאוד ברחבי חצי הכדור הצפוני, ומשגשגת ביערות ממוזגים. פטריה גדלה בעיקר באסיה, אירופה וצפון אמריקה. ביפן, בחלק הצפון-מזרחי של יפן, האקלים אידיאלים לפטריית המיטאקה,  זוכה המיאקה להערכה רבה בזכות היתרונות הקולינריים והבריאותיים שלה, פטריות המאיטקה צומחות בשפע סביב גדמי עצים רחבי עלים כמו אלון, אדר ואולמוס.

באירופה, פטריות מאיטקה גדלות בצרפת, איטליה ופולין, שם הן משגשגות ביערות ממוזגים דומים. אזורים אלה מציעים את הסביבות הלחות והמוצלות שפטריות המאיטקה מעדיפות. בצפון אמריקה, פטריות מאיטקה נפוצות בעיקר באזורים הצפון-מזרחיים והמערביים התיכוניים, לרוב בבסיסי עצים קשיחים.

גידול פטריות מאיטקה התרחב בשנים האחרונות, מתוך עניין גובר בתכונות המרפא שלהן. שיטות גידול מסורתיות כוללות גידול הפטריות על גזעי עצים, תוך חיקוי בית הגידול הטבעי שלהן. עם זאת, פותחו גם טכניקות מודרניות, כמו שימוש במצע נסורת, המאפשרות ייצור מבוקר יותר הניתן להרחבה. הקידמה החקלאית בגידול המיטאקה הפכה את פטריות המאיטקה לנגישות יותר ברחבי העולם, ותרמה לפופולריות שלהן בהקשרים קולינריים ורפואיים כאחד.

שימושים קולינריים

פטרית מאיטקה, הידועה בטעמה ובמרקמן הייחודי, משמשת רכיב עתיק יומין במסורות קולינריות שונות, במיוחד במטבח האסיאתי. טעמן האדמתי והמרקם העבה והבשרני, דמוית הבשר, הופכים אותן למרכיב רב-תכליתי במטבח. ביפן, פטריות מאיטקה, הנקראות לעתים קרובות "תרנגולת היער", זוכות להערכה בזכות יכולתן לשפר הן את הטעם והן את הפרופיל התזונתי של המנות.

אחד השימושים הקולינריים הנפוצים ביותר של פטריות מאיטקה היא במוקפצים. המרקם המוצק מחזיק מעמד היטב במהלך הבישול, מה שמאפשר להן להיות תוספת משמעותית למוקפצים של ירקות או בשר. הפטריות בדרך כלל נפרסות לחתיכות קטנות יותר ומוקפצות עם שום, רוטב סויה ושמן שומשום, ויוצרות מנה פשוטה אך טעימה שיכולה לשמש כתוספת או כמנה עיקרית.

בנוסף למוקפצים, פטריות מאיטקה משמשות לעתים קרובות במרקים ובצירים. טעמן העשיר, האומאמי, מעמיק את טעם המרק, והופך אותו לטעים ומספק יותר. פטריות מאיטקה מתווספות לעתים קרובות למרק מיסו, ומשפרות את תכולתן התזונתית עם הרמות הגבוהות של ויטמינים ומינרלים.

שימוש פופולרי נוסף בפטריות מאיטקה הוא בריזוטו. יכולתה של הפטריה לספוג טעמים תוך שמירה על המרקם שלהן הופכת אותן לתוספת מצוינת למנה זו של אורז קרמי. כאשר מבשלים אותן עם אורז, מרק עוף ומגוון עשבי תיבול, פטריות מאיטקה תורמות הן טעם והן יתרונות תזונתיים.

במטבח המערבי, פטריות מאיטקה צוברות פופולריות כתחליף בשר במנות צמחוניות וטבעוניות. המרקם הבשרני והטעם העשיר באומאמי הופכים אותן לחלופה מצוינת לבשר במנות כמו המבורגרים, טאקו ומוקפצים. יכולת הסתגלות זו לא רק נותנת מענה להעדפות תזונתיות מגוונות, אלא גם מציגה את היתרונות הבריאותיים של פטריות מאיטקה לקהל רחב יותר.

שימושים מסורתיים

לפטריות מאיטקה יש היסטוריה ארוכה של שימוש ברפואה המסורתית, במיוחד במזרח אסיה. ידועה כ"תרנגולת-היער" ביפן, מאיטקה זכתה להערכה לא רק בזכות השימושים הקולינריים שלה, אלא גם בזכות תכונותיה הרפואיות. רופאים מסורתיים סיניים ויפנים השתמשו במאיטקה במשך מאות שנים, וייחסו לה יתרונות בריאותיים שונים.

ברפואה הסינית המסורתית, מאמינים שמאיטקה משפרת את ה"צ'י" (כוח החיים) של הגוף, ותומכת בטחול ובקיבה, הנחשבים למרכזי העיכול וייצור האנרגיה. היא שימשה לטיפול במגוון מחלות, כולל עייפות, לחץ דם גבוה וחולשה של מערכת החיסונית. הפוליסכרידים המצויים במאיטקה, במיוחד בטא-גלוקנים, נחשבים כבעלי תפקיד משמעותי ביתרונות הבריאותיים על ידי ויסות מערכת החיסון.

רוקחי צמחים יפנים הכירו גם הם בתכונות הבריאותיות של מאיטקה. ביפן, היא נצרכת באופן מסורתי כדי לקדם אריכות ימים ורווחה כללית. היכולת של הפטרייה להוריד את רמות הגלוקוז בדם הפכה אותה לתרופה טבעית פופולרית לאיזון סוכרת. בנוסף, מאיטקה שימשה לתמיכה בבריאות הלב וכלי הדם ולשיפור עמידות הגוף בפני זיהומים ומחלות.

גם עמים ילידים בצפון אמריקה השתמשו בפטריית המיטאקה, היא שימשה לטיפול בחום, לשיפור הסיבולת וכטוניק לשיפור הבריאות הכללית. ההיסטוריה העשירה של מאיטקה ברפואה המסורתית מדגישה את הפוטנציאל שלה כחומר טיפולי טבעי והמדע המודרני ממשיך לחקור ולאמת.

שימושים קליניים

תסמונת מטבולית וסוכרת

תסמונת מטבולית המכונה גם סינדרום X כוללת: יתר לחץ דם, רמת גלוקוז מוגברת בצום, רמה גבוה של שומנים בדם,  עודף שומן בגוף סביב המותניים ורמות כולסטרול חריגות, שכולם מעלים את הסיכון למחלות לב, שבץ וסוכרת מסוג 2. פטרית מאיטאקה מכילה תרכובות ביו-אקטיביות, כמו פוליסכרידים, התורמים להשפעות הטיפוליות שלהן.

פטרית מאיטאקה בעלת השפעה היפוגליקמית בעיקר באמצעות ויסות פעילות האינסולין. מחקרים זיהו שפוליסכרידים של מאיטאקה, כולל D-fraction ו-SX-fraction, משחקים תפקידים מרכזיים בתהליך הגברת רגישות קוטני האינסולין על ידי הפעלת קולטני אינסולין (IR) וסובסטרטים לקולטני אינסולין (IRS-1), החיוניים לקליטת גלוקוז ומטבוליזם התקין שלו. כל אלה תורמים לאיזון בהפרשת אינסולין ולוויסות טוב יותר של רמות הגלוקוז בדם.

מחקרים נוספים בתנאי מעבדה הדגימו כי תמציות מאיטאקה יכולות להפחית באופן משמעותי את רמות הגלוקוז בדם בצום (FBG). לדוגמה, הגברת כמות הפוליסכרידים במצבי סכרת הביאה לשיפור בסבילות לגלוקוז ולשיפור ברגישות לאינסולין. בנוסף, נמצא כי הפוליסכרידים מפטריות מאיטאקה מפחיתים את רמות הטריגליצרידים, הכולסטרול והפוספוליפידים בסרום, ותורמים לפרופילים טובים יותר של שומנים במודלים סוכרתיים.

מיטאקה ותסמונת השחלות הפוליציסטיות (PCOS)

פטריית מיטאקה מסייעת בתמודדות עם שחלות פוליציסטיות ותורמת להשריית ביוץ, קיימים מחקרים  המעידים על קשר בין השימוש במיצויים של פטרייה זו לבין הקלה על תסמינים של שחלות פוליציסטיות  בעיקר דרך השפעות על רמות האינסולין וההורמונים בגוף.

מנגנוני הפעולה האפשריים של פטריית מיטאקה בהקשר לשחלות פוליציסטיות:
שיפור רגישות לאינסולין: אחת הבעיות המרכזיות בשחלות פוליציסטיות היא עמידות לאינסולין, המוביל לעלייה ברמות האינסולין בדם, המשפיעה על ייצור הורמונים ומחריפה את התסמינים של PCOS. מיצויים של פטריית מיטאקה מכילים β-גלוקנים (סוג של פוליסכרידים), שמשפרים את הרגישות לאינסולין על ידי ויסות מסלולי האיתות התוך-תאיים. שיפור ברגישות לאינסולין עשוי להוריד את רמות האינסולין בדם, להפחית את ייצור ההורמונים האנדרוגניים בשחלות (כגון טסטוסטרון) ולשפר את הביוץ.
השפעות נוגדות חמצון ודלקת: פטריית מיטאקה מכילה רכיבים נוגדי חמצון טבעיים, כגון פוליפנולים וטריטרפנים, המסייעים בהפחתת רמות הרדיקלים החופשיים בגוף.הפעילות אנטי-דלקתית זו יכולה להפחית את הדלקתיות הכרונית הנפוצה ב-PCOS ולשפר את תפקוד השחלות.
השפעה על חילוף החומרים: נשים עם PCOS סובלות לעיתים קרובות משיבושים במטבוליזם של גלוקוז ושומנים. פטריית מיטאקה משפרת את חילוף החומרים של גלוקוז בגוף, תורמת לירידה ברמות הסוכר והשומנים בדם, ועוזרת לשלוט במשקל גוף.

מאיטקה, סרטן וכימותרפיה

מנגנוני פעולה ביולוגיים וביוכימיים

פטרית מאיטקה זכתה לתשומת לב משמעותית בשל תפקידן הפוטנציאלי בטיפול בסרטן, במיוחד בשיפור השפעות הכימותרפיה. המרכיב הביו-אקטיבי העיקרי האחראי להשפעות אלו הוא ה-D-fraction, פוליסכריד המכונה בטא-גלוקן. תרכובת זו הדגימה את היכולת לווסת את מערכת החיסון, ובכך לשפר את מנגנוני ההגנה הטבעיים של הגוף מפני תאי סרטן.

אחד המנגנונים המרכזיים שבאמצעותם מאיטקה מפעילה את השפעותיה האנטי-סרטניות הוא על ידי הפעלת תאי חיסון שונים, כולל מקרופאגים, תאי הרג טבעיים (NK) ותאי T-helper. לתאים אלו תפקידים קריטיים בזיהוי והשמדה של תאי סרטן. על ידי גירוי תאי חיסון אלו, מאיטקה משפרת את יכולתו של הגוף למקד ולחסל ממאירות.

בנוסף לתכונותיה האימונומודולטוריות, הוכח כי מאיטקה D-fraction גורם לאפופטוזיס, או מוות תאים מתוכנת, בתאי סרטן. תהליך זה מתווך על ידי הפעלת גנים פרו-אפופטוטיים ודיכוי גנים אנטי-אפופטוטיים, מה שמוביל להרס תאי הסרטן. גישה כפולה זו של חיזוק תגובה חיסונית וגרימה ישירה למוות של תאי סרטן הופכת את מאיטקה לתוספת חשובה בטיפול בסרטן.

מחקרים קליניים גם הדגישו את הפוטנציאל של מאיטקה בשיפור היעילות של הכימותרפיה. לדוגמה, שילוב של מאיטקה D-fraction עם חומרים כימותרפיים קונבנציונליים כמו טרסטוזומאב הוכח כמשפר את ההשפעות הטיפוליות, כולל ציטוטוקסיות תאית תלוית נוגדנים (ADCC) וציטוטוקסיות תלוית משלים (CDC), מה שמוביל להפחתה יעילה יותר בגידול.

יתר על כן, דווח כי מאיטקה מקלה על חלק מתופעות הלוואי השליליות הקשורות לכימותרפיה, כגון דיכוי חיסוני ונזק לתאים בריאים. על ידי חיזוק מערכת החיסון ומתן הגנה נוגדת חמצון, מאיטקה עוזרת למתן את תופעות הלוואי השליליות של הכימותרפיה, ומשפרת את איכות החיים הכוללת עבור חולי סרטן.

לסיכום, השילוב של מאיטקה עם כימותרפיה מציע גישה מבטיחה לטיפול בסרטן, תוך מינוף תכונותיה לחיזוק החיסון, האפופטוטיות וההגנה כדי לשפר את התוצאות הטיפוליות ולשפר את רווחתם של המטופלים.

בתחום הטיפול בסרטן, ה-D-fraction של מאיטאקה הדגים פעילות משמעותית נגד גידולים. חלק זה משפר את מערכת החיסון על ידי הפעלת מקרופאגים, תאי T ותאי הרג טבעיים, החיוניים לתקיפת תאי גידול (Soares et al., 2011). ניסויים קליניים הראו כי ה-D-fraction יכול לשפר את יעילות התרופות הכימותרפיות על ידי הפחתת דיכוי החיסון והגברת ההשפעות האנטי-גידוליות של טיפולים כמו מיטומיצין C. בנוסף, מחקרים מצביעים על כך שמאיטקה מעודדת לגרום לאפופטוזיס בקווי תאים סרטניים שונים, כגון תאי סרטן השד והכבד, באמצעות מנגנונים הכוללים הפעלת קספאזות ומסלולים אפופטוטיים אחרים.

בטיפול בסרטן, מאיטאקה משפרת את יעילות הכימותרפיה באמצעות ויסות מערכת החיסון ופעילות ישירה נגד גידולים. ממצאים אלו מדגישים את חשיבותה של מאיטאקה ברפואה המסורתית והמודרנית כאחד, ותומכים בשימוש בה כטיפול משלים במסגרות קליניות.

Reference:

1. Alonso, E. N., Ferronato, M. J., Gandini, N. A., Fermento, M. E., Obiol, D. J., López Romero, A., Arévalo, J., Villegas, M. E., Facchinetti, M. M., & Curino, A. C. (2017). Antitumoral effects of D-Fraction from Grifola frondosa (Maitake) mushroom in breast cancer. Nutrition and Cancer, 69(1), 29-43.
2. hen, J.-T., Tominaga, K., Sato, Y., Anzai, H., & Matsuoka, R. (2010). Maitake mushroom (Grifola frondosa) extract induces ovulation in patients with polycystic ovary syndrome: A possible monotherapy and a combination therapy after failure with first-line clomiphene citrate. The Journal of Alternative and Complementary Medicine, 16(12), 1–5.
3. Hu, Q., & Xie, B. (2022). Effect of Maitake D-fraction in advanced laryngeal and pharyngeal cancers during concurrent chemoradiotherapy: A randomized clinical trial. Acta Biochimica Polonica, 69(3), 625–632.
4. Masuda, Y., Yamashita, S., Nakayama, Y., Shimizu, R., & Konishi, M. (2024). Maitake beta-glucan enhances the therapeutic effect of trastuzumab via antibody-dependent cellular cytotoxicity and complement-dependent cytotoxicity. Biological and Pharmaceutical Bulletin, 47(4), 840-847.
5. Mayell, M. (2001). Maitake extracts and their therapeutic potential-a review. Alternative Medicine Review, 6(1), 48-60
6. Alonso, E. N., Ferronato, M. J., Gandini, N. A., Fermento, M. E., Obiol, D. J., López Romero, A., Arévalo, J., Villegas, M. E., Facchinetti, M. M., & Curino, A. C. (2017). Antitumoral effects of D-Fraction from Grifola frondosa (Maitake) mushroom in breast cancer. Nutrition and Cancer, 69(1), 29-43.
7. Bian, Y., Dong, J., Jiang, Z., Wang, X., & Zhang, Y. (2004). Study on the antitumor and immune function of maitake mushroom polysaccharide. Journal of Jilin Agricultural University, 26(1), 57-60.
8. Chen, J.-T., Tominaga, K., Sato, Y., Anzai, H., & Matsuoka, R. (2010). Maitake mushroom (Grifola frondosa) extract induces ovulation in patients with polycystic ovary syndrome: A possible monotherapy and a combination therapy after failure with first-line clomiphene citrate. The Journal of Alternative and Complementary Medicine, 16(12), 1–5.
9. Gerasimets, E. (2024). Anti-inflammatory properties of maitake mushrooms in the treatment of benign prostatic hyperplasia. Journal of Experimental Medicine, 12(1), 47-53.
10. Masuda, Y., Yamashita, S., Nakayama, Y., Shimizu, R., & Konishi, M. (2024). Maitake beta-glucan enhances the therapeutic effect of trastuzumab via antibody-dependent cellular cytotoxicity and complement-dependent cytotoxicity. Biological and Pharmaceutical Bulletin, 47(4), 840-847.
11. Mayell, M. (2001). Maitake extracts and their therapeutic potential-a review. Alternative Medicine Review, 6(1), 48-60.
12. Soares, R., Meireles, M., Rocha, A., Pirraco, A., Obiol, D., Alonso, E., Joos, G., & Balogh, G. (2011). Maitake (D Fraction) mushroom extract induces apoptosis in breast cancer cells by BAK-1 gene activation. Journal of Medicinal Food, 14(6), 563–572.
13. Tominaga, K., Tsuchida, M., Hayashi, M., Asahi, A., & Inui, H. (2011). Ovulatory effects of an extract from Maitake mushroom in patients with polycystic ovary syndrome. Journal of Reproduction Engineering, 14(1), 7–12.