מיקו X- שילוב סינרגטי של חמש פטריות המסייעות למטבוליזם תקין בגוף
סידרה: פטריות מרפא
איברים: לב, כבד, טחול-קיבה, כליות
פעולה על פי הרפואה הסינית: ויסות פעולת הקיבה והמעיים, פיזור תקיעות מזון והתמרת ליחה, חיזוק הכבד והלב, תמיכה בצ'י ובדם, שיקום וחידוש יין ויאנג הכליות ושמירה על התמצית.
מידע כללי:
התסמונת המטבולית, הידועה בכינוייה סינדרום X, תופעה גלובלית שהולכת ומתרחבת, מהווה גורם סיכון משמעותי למחלות כרוניות כמו סוכרת ומחלות לב וכלי דם.
כאשר מאובחנים 3 מתוך 5 הסימנים הבאים, המצב מוגדר כתסמונת מטבולית:
1. יתר לחץ דם (סיסטולי ≥ 130 מ"מ כספית ו/או דיאסטולי ≥ 85 מ"מ כספית).
2. רמות סוכר גבוהות בדם (בצום ≥ 100 מ"ג%).
3. השמנה בטנית (היקף מותניים מעל 102 ס"מ בגברים ומעל 88 ס"מ בנשים).
4. רמות כולסטרול HDL נמוכות בדם (< 40 מ"ג % בגברים ו<50 מ"ג % בנשים).
5. רמות טריגליצרידים גבוהות בדם (≥ 150 מ"ג%).
התסמונת המטבולית קשורה באופן הדוק להשמנה, אורח חיים יוֹשְׁבָנִי עם מיעוט פעילות גופנית ולעמידות לאינסולין. גורמי סיכון נוספים הם גיל מתקדם, היסטוריה של סוכרת מסוג 2 במשפחה
או סוכרת הריונית ומחלות רקע שונות בעבר או בהווה (מחלות לב וכלי דם, כבד שומני ו\או תסמונת שחלות פוליציסטיות). ההמלצות הרפואיות כיום לטיפול בתסמונת המטבולית ומניעת הסיבוכים הצפויים הן בראש ובראשונה שמירה על תזונה תקינה והגברת הפעילות הגופנית.
התוויות:
- סינדרום מטאבולי
- יתר לחץ דם
- היפרליפידמיה – רמות כולסטרול וטריגליצרידים גבוהות
- סכרת סוג 2
- תנגודת לאינסולין
- מחלות לב וכלי דם, טרשת עורקים
- דלקת מפרקים שגרונית (RA).
מינון: 2-6 כמוסות ליום.
אזהרות והתוויות נגד: אנשים הסובלים מאבנים גדולות בכיס המרה, אנשים הנוטלים קומדין, אנשים המטופלים בתרופות לדיכוי מערכת החיסון מסוג CYCLOSPORIN – יש להיוועץ ברופא המטפל לפני תחילת השימוש.
רכיבים:
מאיטקה – Hui shu hua – Grifola frondosa
ריישי – Ling zhi – Ganoderma lucidum
שיטאקה – Xiang gu – Lentinula edodes
קורדיספס – Dong chong xia cao – Cordyceps sinensis
פלאורוטוס – Ping gu – Pleurotus ostreatus
הסבר על הרכיבים:
מאז ומתמיד היה נהוג להשתמש בפטריות מרפא לטיפול במחלות ומניעתן, ונדמה שפטריות המרפא המרכיבות את מיקו X נוצרו כדי לשרת את האנשים הסובלים מהתסמונת המטבולית -. בעוד שהטיפול הקונבנציונלי מתמקד בשינויים באורח החיים ובתרופות, מחקרים עדכניים מצביעים על פוטנציאל משמעותי של פטריות רפואיות ככלי עזר טיפולי. – בעוצמתן הסינרגטית הן מסייעות לגוף לסלק עודפי כולסטרול (ליחה) ולהסדיר את פעולת מערכת העיכול, לווסת את לחץ הדם ולחזק את משאבי הגוף ואת יציבותו המנטאלית והפיזית של האדם בהתמודדותו עם האתגרים העומדים בפניו בדרך להחלמה. לכל פטריות המרפא הרכב תזונתי מושלם לשירות הסובלים מסוכרת, שומנים בדם, מחלות לב ויתר לחץ-דם.
למאיטקה טווח השפעה רחב ביותר וביכולתה לשפעל את המטבוליזם תוך ויסות רמות הסוכר בדם, לסייע באיזון רמות הכולסטרול, ולהביא תחושת קלילות לגוף דרך הסדרת היציאות ושיפור תפקוד מערכת הלימפה והפחתת מתחים.
ריישי מטפלת בתסמונת המטבולית ממספר כיוונים – ביכולתה להפחית את ערכי לחץ הדם ולהרגיע את מערכת העצבים הסימפטטית וכך להשרות רוגע ושלווה, לאזן את רמות השומנים בדם ולתמוך בבריאות המערכת הקרדיו-וסאקולרית.
אומנם פטריית שיטאקה ידועה כמווסתת חיסון מצויינת, אך כאן אנחנו פוגשים אותה בשל יכולתה לאזן את רמות הסוכר והכולסטרול בדם, לשפר את תפקודי הכבד, להפחית מתח ולתמוך בחוסנו הכללי של הגוף.
קורדיספס, המשמשת מקדמת דנא לשיפור המטבוליזם והאטת תהליכי הזדקנות, מסייעת לשמירה על רמות כולסטרול תקינות והורדת רמות טריגליצרידים ולהפחתת רמות הסוכר בדם, מבלי להוריד את רמות האינסולין בפלאזמה.
פלאורוטוס, עשירה במיוחד בנוגדי חימצון המסייעים במניעת הזדקנות ומחלות רבות, לרבות טרשת עורקים, סוכרת ונזק לכבד. בנוסף, היא מסייעת באיזון התיאבון, בתמיכה בפלורה ובמערכת החיסון.
פטריית ריישי (Reishi)
פטריית ריישי, הידועה גם בשם Ganoderma lucidum, היא פטרייה רפואית בעלת היסטוריה ארוכה בשימוש ברפואה המסורתית, במיוחד במזרח אסיה. בשנים האחרונות, המחקר המדעי החל לחקור את הפוטנציאל הטיפולי של ריישי במגוון מצבים בריאותיים, כולל אלה הקשורים לתסמונת המטבולית.
מחקרים מצביעים על כך שלריישי יש השפעה חיובית על מספר גורמי סיכון הקשורים לתסמונת המטבולית. לדוגמה, מחקרים הראו כי ריישי יכולה לסייע בהורדת לחץ דם, גורם מרכזי במחלות לב וכלי דם. בנוסף, ריישי עשויה לאזן את רמות הסוכר בדם, מה שיכול להיות מועיל עבור אנשים עם סוכרת או סיכון לסוכרת. מנגנון הפעולה משלב שיפור רגישות לאינסולין והורדת עמידות לאינסולין, כמו גם השפעה אנטי-דלקתית שיכולה להפחית את הסיכון לסיבוכי סוכרת.
יתר על כן, ריישי נחקרה גם בהקשר של מחלות לב וכלי דם. מחקרים הראו כי ריישי יכולה להשפיע לטובה על רמות הכולסטרול והטריגליצרידים בדם, שני גורמים חשובים בבריאות הלב. ההשפעה המיטיבה של ריישי על מערכת הלב וכלי הדם עשויה להיות קשורה לתכונות נוגדות החמצון והאנטי-דלקתיות שלה. הרכיבים הפעילים בפטרייה, כמו טריטרפנואידים ופוליסכרידים, תורמים לשיפור תפקוד האנדותל, שהוא שכבת התאים המצפה את כלי הדם, ובכך משפרים את זרימת הדם ומפחיתים את הסיכון להתפתחות טרשת עורקים.
פטריית קורדיספס (Cordyceps)
פטריית הקורדיספס, הידועה גם בשם "פטריית הזחל", היא פטרייה ייחודית הגדלה בהרים הגבוהים של אסיה. היא מוכרת ברפואה המסורתית הסינית והטיבטית במשך מאות שנים בשל סגולותיה הרפואיות המיוחסות לה. מחקרים מודרניים החלו לחקור את השפעותיה על מגוון מצבים בריאותיים, כולל אלו הקשורים לתסמונת המטבולית.
השפעה על מחלות לב וכלי דם: מחקרים מצביעים על כך שלקורדיספס עשויות להיות השפעות חיוביות על בריאות הלב וכלי הדם. היא נחקרה ביכולתה להוריד את רמות הכולסטרול הרע (LDL) ולהעלות את רמות הכולסטרול הטוב (HDL), ובכך להפחית את הסיכון למחלות לב וכלי דם . בנוסף, קורדיספס מסייעת בהורדת לחץ דם, גורם סיכון משמעותי למחלות לב. המנגנון המדויק שבו קורדיספס משפיעה על לחץ הדם אינו ברור לחלוטין, אך ההשערה היא שהיא פועלת על ידי הרחבת כלי דם ושיפור זרימת הדם. כמו גם להשפיע על מערכת הרנין-אנגיוטנסין, שמשחקת תפקיד חשוב בוויסות לחץ הדם. הקורדיספס נחקרת גם בהקשר של סוכרת, כאשר מחקרים מסוימים מצביעים על כך שהיא עשויה לסייע בשיפור הרגישות לאינסולין ובוויסות רמות הסוכר בדם. המרכיבים הביו-אקטיביים בקורדיספס, כמו קורדיספין, עשויים להגביר את פעילות האינסולין ובכך לשפר את ספיגת הסוכר בתאים. למרות שמחקרים נוספים נדרשים כדי לבסס את הממצאים הללו, התוצאות הראשוניות מעודדות.
פטריית פלאורוטוס (Pleurotus)
פטריית פלאורוטוס, הידועה גם בשם פטריית צדפה, היא פטרייה אכילה ונפוצה ברחבי העולם, אשר נחקרת רבות בשל תכונותיה התזונתיות והרפואיות הפוטנציאליות. מחקרים מצביעים על כך שלפלאורוטוס יש השפעה חיובית על מספר מרכיבים של הסינדרום המטבולי, כולל מחלות לב וכלי דם, סוכרת, יתר לחץ דם, היפרליפידמיה וכבד שומני.
במחקרים שונים, נמצא כי פלאורוטוס מסייעת בשיפור רמות הסוכר בדם, בעיקר על ידי הגברת הרגישות לאינסולין. בנוסף, היא עשויה להפחית את רמות הכולסטרול והטריגליצרידים בדם, ובכך להגן על הלב וכלי הדם. היכולת של הפטרייה להשפיע על רמות השומנים בדם, הופכת אותה לבעלת פוטנציאל לטיפול בהיפרליפידמיה, מצב המאופיין ברמות גבוהות של שומנים בדם. כמו כן, מחקרים מצביעים על כך שפלאורוטוס עשויה לסייע בהפחתת הצטברות שומן בכבד, ובכך לתרום לטיפול בכבד שומני. הרכיבים הביו-אקטיביים בפלאורוטוס, כמו פוליסכרידים, בטא-גלוקנים ופיטוכימיקלים, תורמים לאפקטים אלו על ידי השפעה על מסלולים מטבוליים שונים.
מנגנוני הפעולה של פלאורוטוס מגוונים וכוללים השפעה על מסלולים מטבוליים שונים, כמו גם פעילות נוגדת חמצון ודלקת. הרכיבים הביו-אקטיביים הקיימים בפטרייה, כמו פוליסכרידים, פנולים וטריטרפנים, תורמים לתכונות הרפואיות שלה. חשוב לציין, כי רוב המחקרים שנעשו עד כה התבססו על מודלים של בעלי חיים, ונדרשים מחקרים קליניים נוספים כדי לאשר את יעילותה של פלאורוטוס בבני אדם.
פטריית שיטאקה (Shiitake)
פטריית השיטאקה, הידועה גם בשמה המדעי Lentinula edodes, היא פטרייה אכילה ופופולרית בעלת היסטוריה ארוכה של שימוש ברפואה המסורתית, במיוחד באזורים של מזרח אסיה. מעבר לטעמה הייחודי, השיטאקה נחקרת רבות בשל תכונותיה הבריאותיות הפוטנציאליות, במיוחד בהקשר של הסינדרום המטבולי. מחקרים מצביעים על כך ששיטאקה עשויה להשפיע לטובה על מספר מרכיבים של הסינדרום המטבולי, כולל מחלות לב וכלי דם, סוכרת, יתר לחץ דם, היפרליפידמיה וכבד שומני. מחקרים שונים הראו כי לשיטאקה יש השפעה חיובית על רמות הכולסטרול בדם, מה שיכול לסייע במניעה ובטיפול בהיפרליפידמיה. רכיבים פעילים בשיטאקה, כמו למשל אריטדנין, הראו יכולת להוריד את רמות הכולסטרול מסוג LDL ובמקביל להעלות את רמות הכולסטרול ה HDL. לשיטאקה יש תכונות נוגדות חמצון ונוגדות דלקת, שתי תכונות חשובות במניעת מחלות לב וכלי דם. על ידי הפחתת הנזק החמצוני והדלקתי, שיטאקה עשויה לתרום להגנה על כלי הדם ולמניעת היווצרות של טרשת עורקים. כמו כן, מחקרים ראשוניים מצביעים על כך ששיטאקה עשויה לסייע בשיפור תפקודי הכבד, מה שעשוי להיות מועיל במקרים של כבד שומני.
פטריית מאיטקה (Maitake)
פטריית המאיטקה , הידועה גם בשם Grifola frondosa, היא פטרייה נוספת בעלת פוטנציאל רב בהתמודדות עם הסינדרום המטבולי. מחקרים מצביעים על כך שלמאיטקה יש השפעה חיובית על מספר גורמים הקשורים למצב זה, בעיקר סוכרת, השמנה והיפרליפידמיה.
בנוגע לסוכרת, מחקרים הראו שמאיטקה יכולה לסייע בשיפור הרגישות לאינסולין ובוויסות רמות הסוכר בדם. מנגנון הפעולה שלה כולל ככל הנראה השפעה על קולטני האינסולין ושיפור תפקוד תאי בטא בלבלב, שאחראים על ייצור האינסולין. מחקרים בבעלי חיים הראו שיפור משמעותי ברמות הסוכר לאחר צריכת מיטאקה, וגם מחקרים בבני אדם החלו להראות תוצאות מבטיחות, אם כי נדרשים מחקרים נוספים לאישוש מלא של ממצאים אלו.
בנוסף, מאיטקה נחקרה בהקשר של השמנה. ישנם מחקרים המצביעים על כך שהיא יכולה לסייע בהפחתת משקל ובהורדת אחוזי השומן בגוף. מנגנוני הפעולה המשוערים כוללים השפעה על חילוף החומרים, הגברת שריפת שומנים והפחתת תיאבון, הורדת האינדקס הגליקמי התורם לתחושת שבע ממושכת יותר. לבסוף, מאיטקה הראתה פוטנציאל גם בהקשר לאיזון של היפרליפידמיה, מצב בו רמות השומנים בדם גבוהות מהנורמה. מחקרים הראו שהיא עשויה לסייע בהורדת רמות הכולסטרול מסוג LDL והטריגליצרידים.
יתרונות השילוב של הפטריות:
שילוב של מספר פטריות רפואיות עשוי להניב יתרונות סינרגטיים בטיפול בתסמונת המטבולית. כל פטרייה תורמת פרופיל ייחודי של תרכובות ביו-אקטיביות, ושימוש משולב יכול להרחיב את טווח ההשפעה הטיפולית. לדוגמה, שילוב של שילוב של פטריות כמו ריישי, קורדיספס, פלאורוטוס, שיטאקה ומאיטקה הראה פוטנציאל בטיפול בהיבטים רבים של התסמונת המטבולית, כולל מחלות לב, בריאות כלי הדם, סוכרת, יתר לחץ דם, היפרליפידמיה, כבד שומני והשמנה. ההשפעות הסינרגטיות של שילוב פטריות שונות אינן מוגבלות ליתרונות בריאותיים אינדיבידואליים. התרכובות הביואקטיביות בפטריות אלו יכולות לקיים אינטראקציה בדרכים המשפרות את יעילותן הכוללת. לדוגמה, הפוליסכרידים בפטריות כמו פלאורוטוס ושיטאקה יכולים לעבוד יחד כדי לשפר את בריאות המעי, אשר בתורה תומכת בתפקוד מטבולי טוב יותר ומפחיתה דלקת
פטריות כמו ריישי וקורדיספס ידועות בתכונותיהן המגנות על הלב. שילובן עם פטריות פלאורוטוס ושיטאקה יכול להגביר את היתרונות הללו. מחקרים הראו שפטריות אלו יכולות לסייע בהורדת לחץ הדם, שיפור גמישות כלי הדם והורדת רמות הכולסטרול, ובכך להפחית את הסיכון למחלות לב.
בניהול סוכרת ואיזון הגלוקוז, שילובי פטריות יכולים להיות יעילים במיוחד. פטריות מאיטקה פלאורוטוס ושיטאקה נודעו ביכולתן לשפר את הרגישות לאינסולין ולווסת את רמות הסוכר בדם. בשילוב עם ריישי וקורדיספס, שלהם גם תכונות אנטי-סוכרתיות, ההשפעה הכוללת על המאזן הגליקמי משתפרת באופן משמעותי.
Reference:
- Mustafa, F., Chopra, H., Baig, A. A., Avula, S. K., Kumari, S., Mohanta, T. K., Saravanan, M., Mishra, A. K., Sharma, N., & Mohanta, Y. K. (2022). Edible mushrooms as novel myco-therapeutics: Effects on lipid level, obesity, and BMI. Journal of Fungi, 8(2), 211.
- Maity, P., Das, S., Mahapatra, S., & Chatterjee, N. (2021). Nutritional and therapeutic potential of oyster mushrooms (Pleurotus spp.): A review. Journal of Food Science and Technology, 58(2), 611-621.
- Mutha, M., Wani, S. M., & Waghmare, R. (2021). Evaluation of antioxidant activity of Pleurotus ostreatus. International Journal of Food Properties, 24(1), 123-135.
- Neri-Numa, I. A., & Pastore, G. M. (2020). Bioactive compounds from edible mushrooms and their health effects: A review. Food Research International, 131, 109008.
- Tung, Y. T., & Lee, C. H. (2020). Anti-diabetic activity of polysaccharides isolated from Pleurotus ostreatus in vitro. Journal of Functional Foods, 67, 103856.
- Wang, X., Qu, W., & He, Z. (2022). Antioxidant activities of phenolic compounds from Shiitake mushrooms. Journal of Food Science, 87(5), 1746-1754.
- Yin, Z., Zhang, W., & Feng, S. (2020). Modulation of gut microbiota by polysaccharides from edible mushrooms. Food Chemistry, 330, 127223.
- Dhia Lai, M., Ong, K. C., Arumugam, B., & Kuppusamy, U. R. (2024). Nutritional composition, efficacy and mechanisms of oyster mushrooms (Pleurotus spp.) in preventing metabolic syndrome: Insights into perspectives and challenges. Food Bioscience, 61, 104768. Klupp, N. L., Kiat, H., Bensoussan, A., Steiner, G. Z., & Chang, D. H. (2016). A double-blind, randomised, placebo-controlled trial of Ganoderma lucidum for the treatment of cardiovascular risk factors of metabolic syndrome. Scientific Reports, 6, 29540.
- Mustafa, F., Chopra, H., Baig, A. A., Avula, S. K., Kumari, S., Mohanta, T. K., Saravanan, M., Mishra, A. K., Sharma, N., & Mohanta, Y. K. (2022). Edible mushrooms as novel myco-therapeutics: Effects on lipid level, obesity, and BMI. Journal of Fungi, 8(2), 211.
- Ganesan, K., & Xu, B. (2018). Anti-obesity effects of medicinal and edible mushrooms. Molecules, 23(11), 2880.