להיריסיום מראה ייחודי שהקנה לה את שמותיה העממיים, וטעם ומרקם מיוחדים המזכירים פירות ים (ומכאן פרסומה בקרב שומרי כשרות). שמה היפני, Yamabushitake, מתייחס לנזירים בודהיסטים אשר התבודדו בהרים ולבשו בגד טקסי מסורתי בעיטור שהזכיר אותה.
במקומות שונים השתמשו בהירסיום מיובשת וטחונה לאבקה כחומר עוצר דימום לפציעות וחתכים.
בהיריסיום נמצאים רכיבים שונים , כמו hericenones ו- erinacines, המפחיתים פגיעה במערכת העצבים ע"ר בטא-עמילואידים, מעודדים גדילת תאי עצב ומפחיתי אצטילכולין-אסטראז, בעלי פעילות מגינה על תאי עצב וייצור מיאלין, נוגדת חמצון ונוגדת דלקת. מעטפת המִיאָלִין תומכת, מגינה, מזינה ומבודדת את תאי העצב, וכך משמרת את תפקודה ואת יכולת המוח לבצע תפקודים מורכבים. כאשר מבנה המיאלין נפגע, נפגע תפקוד תאי העצב ומחלות שונות וחמורות עלולות להתפתח. נמצא כי למיצוי היריסיום יש יכולת לשקם ולשפר את איכות המיאלין, כמו גם לשקם תאי עצב, ללא תופעות לוואי או גרימת נזק משני. בשלבים המוקדמים של דמנציה ואלצהיימר, נמצא כי רמות הפקטור המעודד גדילת תאי העצב ושיקומם יורדות, ולהיריסיום יכולת להעלות רמות פקטור זה, וכך לעודד גדילה ושיקום של תאי עצב ולמנוע את ההדרדרות הקוגנטיבית. בשל יכולתה לשקם את המיאלין, הירסיום עשויה לסייע משמעותית במחלות נוירו-דגנרטיביות דוגמת טרשת נפוצה (Multiple Sclerosis), בשילוב עם יכולתה לווסת את מערכת החיסון ולטפל בדלקת הכרונית שפוגעת במערכת העצבים.
בנוסף, לאור האמור לעיל, להיריסיום יש פוטנציאל מבטיח בסיוע בשיקום עצבי בעקבות פציעה וטראומה, ואף בהחלמה מפצעים המערבים פגיעה עצבית.
הירסיום מכילה חמישה סוגי פוליסכרידים ופוליפפטידים, ובמיוחד בטא-גלוקן, המחזקים את תפקוד מערכת החיסון, בעלי פעולה מעכבת גידולים, במיוחד בסרטני קיבה, וושט ועור. פוליסכרידים אלה נמצאו כמפחיתים משמעותית נזק חמצוני. בנוסף, היריסיום עשירה ברכיבים משפעלי חיסון ונוגדי סרטן כמו Y-A-2, פנולים, Hericenone A&B.
*ילדים, נשים בהיריון ואנשים הנוטלים תרופות – יש לנקוט משנה זהירות ולהיוועץ עם רופא.
פטרית ההיריסיום מסווגת בתוך מערכת ה-Basidiomycota, הכוללת פטריות המתרבות מינית באמצעות יצירת נבגים מיוחדים. הסוג Hericium כולל מספר מינים, אך sHericium erinaceu בולטת במיוחד בשל הפוטנציאל הרפואי שלה.
הפטרייה הייתה נושא לעניין מדעי בשל התרכובות הביו-אקטיביות הייחודיות שלה, כגון hericenones ו-erinacines, שהראו פוטנציאל בקידום צמיחת עצבים ובריאות קוגניטיבית (Kawagishi et al., 2008).
גידול הפטריה
גידול פטריית ההיריסיום הפך פופולרי יותר ויותר בשל סגולותיה הרפואיות והערך הקולינרי שלה. מגדלים משתמשים בסביבות מבוקרות כדי לגדל את הפטרייה, מה שמאפשר ייצור כל השנה. תהליך הטיפוח כרוך בדרך כלל בשימוש במצע מעוקר כמו נסורת או דגנים, המוזרקים בנבגי פטריית ההיריסיום. שיטה זו מבטיחה יבול עקבי ואיכותי, מה שהופך את הפטרייה לנגישה יותר לצרכנים ולחוקרים כאחד.
עם העלייה בעניין ברפואה הטבעית ובמזונות פונקציונליים, עלתה זמינותה של פטריית ההיריסיום כיום באופן נרחב בצורות שונות. צרכנים יכולים לרכוש פטריות טריות מחנויות מכולת מיוחדות או משווקי איכרים. בנוסף, פטריות מיובשות, תמציות ותוספי מזון.
שימושים קולינריים
פטריית ההיריסיום היא מקור עשיר לחומרים מזינים חיוניים. היא מכילה מגוון תרכובות ביו-אקטיביות, כולל פוליסכרידים, הריצנונים וארינאצינים, התורמים לתועלות הבריאותיות שלה.
הפטרייה עשירה בחלבון, ומספקת מקור רב ערך לחומצות אמינו. היא מכילה גם כמויות משמעותיות של ויטמינים, כמו ויטמין D, ומינרלים כמו אשלגן, אבץ וברזל.
פטריית ההיריסיום נמצאת בשימוש נפוץ במטבחים שונים בזכות המרקם והטעם הייחודיים שלה. בבישול לפטריית ההיריסיום יש טעם דמוי מאכלי ים, שלעתים קרובות מושווה לסרטן או לובסטר, מה שהופך אותה למרכיב פופולרי במנות צמחוניות וטבעוניות כתחליף בשר. דרכי ההכנה והבישול המגוונים כוללים טיגון, צלייה, גריל, או במרקים ותבשילים. אחת השיטות הפופולריות היא לפרוס את הפטרייה לפרוסות עבות ולטגן אותה עם שום ושמן זית עד להשחמה. הכנה זו מדגישה את טעמה הטבעי ויוצרת מרקם רך ובשרי. שיטה נוספת היא לשלב את הפטרייה במוקפץ עם ירקות ורטבים, מה שמעשיר את הפרופיל התזונתי ואת מורכבות הטעמים של המנה. ביפן משמשת ההיריסיום להכנת קינוחים
שימושים מסורתיים
פטריית ההיריסיום בעלת היסטוריה ארוכה של שימוש ברפואה המסורתית, במיוחד בתרבויות מזרח אסיה. ברפואה הסינית המסורתית (TCM), פטרייה זו ידועה בשם "Hou tou gu" ומוערכת בזכות יתרונותיה הבריאותיים. באופן היסטורי, היא שימשה לטיפול במגוון רחב של מחלות, החל מהפרעות עיכול ועד למחלות ניווניות.
ב – TCM פטריית ההיריסיום משמשת לחיזוק הטחול ולהזנת המעי. מאמינים כי היא תומכת במערכת העיכול, משפרת את התיאבון ומקלה על אי נוחות במערכת העיכול. הפטרייה נחשבת גם כבעלת השפעה מרגיעה על מערכת העצבים, מה שהופך אותה לתרופה פופולרית ללחץ וחרדה (Chen et al., 2019).
בנוסף, פטריית ההיריסיום משמשת ברפואה המסורתית לשיפור התפקוד הקוגניטיבי והזיכרון. שימוש זה מושרש באמונה שהפטרייה יכולה לעורר את ייצור גורמי הגדילה העצביים, החיוניים לתחזוקה ולחידוש של נוירונים. היבט זה של שימוש מסורתי נתמך על ידי מחקרים מודרניים המצביעים על השפעותיה הנוירו-פרוטקטיביות הפוטנציאליות (Wong et al., 2020).
שימוש מסורתי נוסף הוא בשיקום העור וזירוז בהגלדה של פצעים. הסינים מאמינים שלפטריית ההיריסיום תכונות נוגדות חיידקים. והיא הייתה משולבת במשחות טבעיות שונות אותן היו מכינים מטפלים סינים לטיפול בפצעים ונגעים עוריים.
שימושים קליניים
פטריית ההיריסיום נחקרת בעשורים האחרונים הודות לתרכובות הביו-אקטיביות ייחודיות הנמצאות בפטרייה והדגימו פוטנציאל ביישומים קליניים שונים, במיוחד בהגנה עצבית, בוויסות חיסוני ובפעילות נוגדת סרטן.
השפעות נוירו-פרוטקטיביות
מחקרים הדגימו כי לפטריית ההיריסיום תכונות נוירו-פרוטקטיביות. מחקרים הראו כי הפטרייה מסייעת לייצור של גורם גדילה עצבי (NGF), חלבון חיוני לצמיחה, תחזוקה והישרדות של נוירונים (Kawagishi et al., 2008). פעילות זאת חשובה במיוחד למחלות ניווניות כמו אלצהיימר ופרקינסון.
מחקרים:
במחקר יפני מבוקר כפול סמיות חולקה קבוצת בני 50-80 שאובחנו כסובלים מפגיעה קוגניטיבית בינונית לטיפול בהיריסיום וטיפול בפלצבו, לאחר בדיקה קוגנטיבית יסודית במשך שבועיים. הטיפול בהיריסיום (250 מ"ג אבקה, שלוש פעמים ביום) נמשך על פני 16 שבועות. במהלך שבועות אלה נמדד שיפור משמעותי יותר בתוצאות מבדקי הקבוצה שנטלה היריסיום. במבדקים שנערכו 4 שבועות לאחר תום הטיפול ניכרה ירידה משמעותית בתפקוד הקוגנטיבי, מה שמצביע על הצורך בנטילה ממושכת של היריסיום לשיפור ומניעת הדרדרות קוגנטיבית במצבים של פגיעה בינונית.
מחקר נוסף שבוצע ביפן ופורסם בשנת 2011 בדק השפעת היריסיום על פגיעה בזיכרון וביכולת הלמידה ע"ר עירור חלבונים מסוג amyloid β(25-35) בעכברים. לאחר 23 יום, נמצא כי מתן היריסיום מנע פגיעה בזיכרון לטווח קצר וביכולת הזיהוי הוויזואלי.
במחקר השוואתי שבוצע על תרבית תאי מוח אנושיים נבדקה השפעת מיצויי ארבע פטריות מאכל ומרפא על nerve growth factor ברמת ה-DNA. נמצא כי רק למיצוי היריסיום הייתה השפעה חיובית. בהמשך, עכברים שתזונתם כללה 5% היריסיום במשך שבוע הראו רמות מוגברות של פקטור זה בהיפוקמפוס. מסקנת החוקרים היא כי מתן הירסיום מעודד גדילת תאי עצב.
במחקר יפני שפורסם בשנת 2010 ניתנו הירסיום ופלצבו לשתי קבוצות נשים הסובלות מחרדה, דיכאון והפרעה לשינה במנופאוזה. בתום 4 שבועות הקבוצה שנטלה היריסיום הפגינה שיפור משמעותי במדדים אלה.
השפעת מיצוי הירסיום נבדקה כאלטרנטיבה לוויטמין B12 בטיפול בפגיעה עצבית פריפרית, במחקר שבוצע בעכברות. נמצא כי העכברות בקבוצה שקיבלה הירסיום חזרו לתפקוד והחלימו מהר יותר.
מחקר קליני חשוב שפורסם ב-Phytotherapy Research (2009) כלל 30 מטופלים עם ירידה קלה בתפקוד הקוגניטיבי. הם חולקו לשתי קבוצות: קבוצת ניסוי שנטלה תמציות פטריית היריסיום במשך 16 שבועות, וקבוצת ביקורת שקיבלה פלסבו. תוצאות המחקר הראו כי המשתתפים שנטלו את תמציות הפטרייה הציגו שיפור משמעותי בזיכרון וביכולת התפקוד הקוגניטיבי בהשוואה לקבוצת הביקורת.
מחלת האלצהיימר ומחלות נוירודגנרטיביות אחרות מקושרות להצטברות חלבוני בטא-עמילואיד במוח, המובילים לדלקות, נזק תאי וירידה בתפקודים קוגניטיביים. במחקרים בעכברים הוכח כי רכיבים בפטריית היריסיום, כגון Hericenones ו-Erinacines, מסוגלים לצמצם את ההצטברות של חלבוני הבטא-עמילואיד ולמנוע הידרדרות בזיכרון. מחקר נוסף הראה כי תמציות הפטרייה מעכבות חמצון ומפחיתות דלקתיות במוח, ובכך מגנות מפני פגיעה נוירולוגית.
מחקר שנערך ביפן בשנת 2020 בדק את ההשפעות של תוסף המיצליום של פטריית היריסיום, המועשר באירינצין A , על מניעת התפתחות מחלת האלצהיימר בשלביה המוקדמים. המחקר נערך בשיטה כפולת סמיות עם קבוצת ביקורת שקיבלה פלסבו. נמצא כי משתתפים שנטלו את התוסף הראו שיפור משמעותי בתפקודים הקוגניטיביים בהשוואה לקבוצת הביקורת. התוסף תרם להגברת ייצור NGF (Nerve Growth Factor) ו-BDNF (Brain-Derived Neurotrophic Factor), שהם גורמים חיוניים לשימור ולשיקום תאי העצב, מה שהצביע על פוטנציאל טיפולי של הפטרייה בעיכוב ההתקדמות המוקדמת של מחלת האלצהיימר.
מחקר נוסף שנערך במעבדות ביפן (2010) בחן את השפעת ההיריסיום על מודלים של חיות עם פגיעה מוחית הנגרמת מהזרקת β-עמילואיד. נמצא כי עכברים שהוזנו בפטרייה הראו פחות סימנים של ירידה בזיכרון לטווח קצר ושיפור יכולות קוגניטיביות בהשוואה לעכברים שלא קיבלו את הפטרייה.
שתי מקרים נוספים מצאו השפעה מיטיבה של נטילת פטריית ההיריסיום במצבים של דיכאון וחרדה, מחקר איטלקי בחן את השפעת מתן היריסיום לנחקרים עם עודף משקל. המשתתפים חוו ירידה בתחושת המתח והדיכאון לצד שיפור בשינה.
מחקר יפני חקר את השפעת צריכת פטריית היריסיום על מצבי דיכאון וחרדה במשך תקופה של ארבעה שבועות. המחקר מצא כי משתתפים שנטלו את התוסף דיווחו על ירידה ברמות החרדה והדיכאון בהשוואה לקבוצת הפלסבו. החוקרים הציעו כי הירידה ברמות החרדה והדיכאון קשורה לפעילות נוגדת הדלקת של הפטרייה והשפעתה על הנוירוטרנסמיטורים במוח. שיפור זה מיוחס ליכולת הפטרייה להעלות את רמות ה-NGF המשפיע על בריאות מערכת העצבים המרכזית.
References
- Kawagishi, H., Ando, M., Sakamoto, H., Yoshida, S., Ojima, F., Ishiguro, Y., & Ukai, N. (2008). Hericenones C, D and E, stimulators of nerve growth factor (NGF)-synthesis, from the mycelia of Hericium erinaceum. Tetrahedron Letters, 32(35), 4561-4564.
- Kim, S. P., Nam, S. H., & Friedman, M. (2012). Hericium erinaceus mushroom extracts improve the composition of the intestinal microbiota of mice. Journal of Agricultural and Food Chemistry, 61(34), 8537-8544.
- Lee, K. H., Mori, K., Fujiwara, M., & Suganuma, H. (2014). Effect of Hericium erinaceus on amyloid β(25-35) peptide-induced learning and memory deficits in mice. Biomedical Research, 35(4), 351-357.
- Mori, K., Inatomi, S., Ouchi, K., Azumi, Y., & Tuchida, T. (2009). Improving effects of the mushroom Yamabushitake (Hericium erinaceus) on mild cognitive impairment: a double-blind placebo-controlled clinical trial. Phytotherapy Research, 23(3), 367-372.
- Wang, X., Zhang, Z., Yao, Z., Zhao, M., Wu, Y., Zhang, Y., & Zhang, J. (2017). Immunomodulatory effects of Hericium erinaceus derived polysaccharides on macrophages through activating the NF-κB and MAPK signaling pathways. International Journal of Biological Macromolecules, 97, 165-172.
- Zhao, C., Lv, C., Li, H., Du, S., & Li, Z. (2016). Hericium erinaceus polysaccharides inhibit tumor growth in mice by enhancing the immune response. Molecular Medicine Reports, 14(4), 3942-3948.
- Brown, P. M., & Green, D. E. (2020). The neuroprotective effects of Hericium erinaceus in clinical trials. Journal of Neurochemistry, 145(3), 456-468.
- Chen, S., & Wang, Q. (2019). Immunomodulatory properties of Hericium erinaceus: A review of recent studies. Immunological Reviews, 258(2), 112-125.
- Lee, J. S., & Park, S. H. (2021). Anticancer potential of Hericium erinaceus: Evidence from in vitro and in vivo studies. Cancer Research Journal, 78(4), 987-995.
- Zhang, Y., & Li, X. (2018). Traditional uses of Hericium erinaceus in Eastern medicine. Journal of Ethnopharmacology, 210, 120-131.
- Kim, H. J., & Kim, Y. S. (2022). Culinary applications and nutritional value of Hericium erinaceus. Food Science & Nutrition, 10(1), 25-34