REISHI PLUS – ריישי פלוס – 60 כמוסות

פעולות על פי הרפואה הסינית: הרגעת הנפש תוך חיזוק הצ'י והדם של הלב, חיזוק חמשת איברי ה- Zang ובייחוד הכבד והלב, חיזוק צ'י הריאות וסילוק ליחה.

Reishi הוא שמה היפני של פטריית Ling Zhi (בסינית Ling – רוח, קדושה, מופלאה, יעילה, ו- Zhi – פטרייה, צמח לאריכות חיים), מצמחי המרפא הידועים של רפואת המזרח. השימוש בה מתועד לראשונה בכתבים מהמאה השנייה לפני הספירה, אז נחשבה כצמח מרפא ייחודי לבני האצולה, בשל יעילותה ויוקרתה. בהיותה פטרייה מתוקה ובעלת אנרגטיקה נייטרלית המשפיעה על צ'י ודם הלב והריאות, Reishi מחזקת ותומכת במגוון מצבי חולשה והפרעות מכלות הנוגעות למערכת הנשימה, חולשת מערכת העיכול והפרעות שינה. בקלאסיקות הסיניות מיוחסות לה יכולות ריפוי הגוף (מערכת התנועה ומערכת העיכול) והנפש ושיפור מראה העור, כמו גם שיפור הזיכרון, מניעת הדרדרות קוגנטיבית והזדקנות (Anti-aging). כיום, טווח השימוש בה התרחב וידוע כי הפטרייה מסייעת בהחלמה ובהתאוששות ממחלות כרוניות כמו גם ממצבי חולשה ועייפות, תומכת במערכת החיסון, מרגיעה שיעול וציפצופים, מסייעת באיזון לחץ הדם ובאיזון רמות השומנים בדם, משרה שלווה ורגיעה, מקלה הפרעות שינה ותומכת בריכוז ובזיכרון, תומכת בגוף בזמן טיפולים כימותרפיים או בזמן הקרנות.

פטריית הריישי, או בשמה המדעי Ganoderma lucidum, זכתה להערכה רבה ברפואה המסורתית במשך מאות שנים, במיוחד בתרבויות מזרח אסיה. היא ידועה בשם "לינגז'י" בסינית, ונעשה בה שימוש בשל יתרונותיה הבריאותיים המשוערים, ולעתים קרובות היא מכונה "פטריית האלמוות". מונוגרפיה זו שמה לה למטרה לספק סקירה מקיפה של פטריית הריישי, לפרט את הרקע שלה, מקורותיה, שימושיה הקולינריים והמסורתיים, וחשוב מכל, את יתרונותיה הבריאותיים הקליניים. המוקד הוא על הצגת ראיות ממחקרים קליניים כדי לתמוך בטענות הבריאותיות השונות הקשורות לפטריית הריישי. מידע זה נועד לסייע לרופאים ולחובבי רפואה טבעית בהבנת היישומים והיתרונות הפוטנציאליים של פטרייה עתיקה זו.

שייכת למשפחת ה-Ganodermataceae. גוף הפרי בעל בכיפה מבריקה בצבע חום-אדמדם דבר שהקנה לה את השם העיברי "בהוקית". הריישי, שמקורה במזרח אסיה, נמצאת בשימוש למעלה מאלפיים שנה, במיוחד בסין וביפן, שם היא ידועה בשמות לינג-ג'י ומאננטקה, בהתאמה.

הריישי משגשגת בסביבות חמות ולחות ונמצאת בדרך כלל גדלה על עצים קשים נרקבים, בעיקר אלונים והדרים. פטריית הריישי ניזומה מעצים מתים, משתתפת בתהליך הפירוק ומחזור החומרים המזינים בתוך המערכת האקולוגית של היער.

החשיבות ההיסטורית של הריישי מושרשת עמוק בסגולותיה הבריאותיות הידועות. טקסטים עתיקים, כמו ה-"Shen Nong Ben Cao Jing", מסווגים אותה כ"צמח מרפא" מעולה, שנחשב כמקדם אריכות ימים וחיוניות. חשיבותה של הפטרייה באה לידי ביטוי גם בתיאורה בצורות שונות של אמנות מזרח אסייתית, המסמלת בריאות ועוצמה רוחנית.

המחקר המדעי המודרני מצא תרכובות הביו-אקטיביות ייחודיות לפטריית הריישי הכוללים פוליסכרידים, טריטרפנואידים ופפטידוגליקנים. מרכיבים אלו הם נושא למחקרים רבים הבוחנים את השפעותיהם הטיפוליות הפוטנציאליות, ובכך מגשרים על הפער בין אמונות מסורתיות למחקר רפואי עכשווי.

התוויות:

1. תמיכה עיצבית – חוסר שקט, סטרס כרוני, חרדות, בעיות שינה, שלבקת חוגרת, זיהומים ויראליים
2. בריאות הלב ותמיכה בטיפול ביתר לחץ דם, מגוון הפרעות דלקתיות ואו קארדיו-ואסרולאריות
3. אלרגיה, אנטי היסטמינית, אסטמה, ברונכיטיס
4. ראומטואיד ארטריטיס – מפחיתה רמות RF
5. אפילפסיה
6. תשישות כרונית ושיקום האדרנל, תסמונת העייפות הכרונית (CFS), מחלות כליות
7. היפרליפידמיה, דלקות כבד
8. HIV/AIDS, סרטן ובזמן כימותרפיה.
9. חולשת מערכת החיסון

מינון:

ילדים מעל גיל 3:

למניעה: חצי כמוסה ביום
לטיפול :כמוסה ליום

מבוגרים:

למניעה: 1-2 כמוסות ליום

לטיפול: 2-4 כמוסות ליום

ניתן ליטול את הקפסולות עם כוס מים או לרוקן את הקפסולה לכוס מים, לערבב ולשתות.

גידול הפטרייה

פטריית הריישי (Ganoderma lucidum) גדלה בצורה נרחבת בבתי גידול טבעיים שונים ומגוונים ברחבי העולם. לאור סגולותיה הדרישה לריישי ברחבי עולם גוברת וכיום היא מגודלת באופן נרחב כדי לענות על הביקוש הגובר.
בטבע, פטריות הריישי גדלות בדרך כלל על עצים קשים נרקבים, בעיקר אלון, מייפל ואלם. הן משגשגות באקלים ממוזג וסובטרופי, ומעדיפות סביבות לחות. פטריות אלה נמצאות לרוב באזורים מיוערים בצפיפות עם צל רב.

שיטות גידול מסחריות כוללות טכניקות גידול פנים וחוץ. גידול פנים עדיף לעיתים קרובות בשל הסביבה המבוקרת שלו, אשר מפחיתה את הסיכון לזיהום ומאפשרת ייצור כל השנה. שיטה זו כוללת גידול הפטריות על מצעים מעוקרים כמו נסורת, דגנים או שבבי עץ, המוזרקים עם נבגי ריישי או תפטיר.

גידול חוץ, לעומת זאת, מחקה את בית הגידול הטבעי של הפטרייה. בולי עץ מעצים קשים מוזרקים בנבגי ריישי ומונחים בסביבות מוצלות ולחות כדי לעודד צמיחה. שיטה זו יכולה להימשך זמן רב יותר אך מאמינים שהיא מייצרת פטריות עם תרכובות ביו-אקטיביות גבוהות יותר.

שימושים קולינריים

השימושים הקולינריים של פטריית הריישי מוגבלים בשל מרקמה הקשה וטעמה המר. שלא כמו פטריות אחרות הנפוצות בבישול בשל טעמן ומרקמן, ריישי בדרך כלל אינה נצרכת בצורתה השלמה. במקום זאת, היא מעובדת לעתים קרובות לצורות שונות שניתן לשלב במזון ומשקאות.

אחת הדרכים העיקריות בהן ריישי משמשת בהקשרים קולינריים היא באמצעות הכנת תה ומרק. להכנת תה ריישי, פרוסות פטריות מיובשות מבושלות במים במשך זמן ממושך, לעיתים עם עשבי תיבול נוספים כדי לאזן את המרירות. שיטה מסורתית זו מסייעת לחלץ את התרכובות המועילות תוך כדי הפיכת המשקה לנעים יותר לחיך. באופן דומה, ניתן להוסיף ריישי למרקים, מה שמספק מרכיב בריא למנות אלו מבלי לשנות את טעמן באופן משמעותי.

 שימושים מסורתיים

קיימים מאות זנים שונים של פטריית ה GANODERMA אך רק זן ה- LUCIDUM המכונה ברפואה הסינית "הריישי האדומה" נחשבת כפטריית המרפא.
פטריית הריישי היא הפטרייה הראשונה בה מתועד שימוש בכתבים עתיקים ברפואה הסינית. השימושים המתועדים המוקדמים ביותר שלה מתוארכים לסין העתיקה, שם היא כונתה "לינגז'י", שפירושו "עוצמה רוחנית" (Zhao et al., 2012). ברפואה הסינית המסורתית (TCM), ריישי נערצת בשל יכולתה המשוערת להאריך את תוחלת החיים ולקדם בריאות וחיוניות.

היסטורית, ריישי נצרכה על ידי קיסרים והאליטה, כסמל לאלמוות ולהארה רוחנית. האמינו שהיא מזינה את הלב, מרגיעה את הרוח ומשפרת את התפקודים הקוגניטיביים. מרפאים מסורתיים השתמשו בפטרייה לטיפול במגוון מחלות, כולל עייפות, אסתמה ומחלות כבד. היא הוכנה לעתים קרובות בצורת תה, אבקות ותמיסות, לעיתים בשילוב עם צמחי מרפא אחרים כדי לשפר את השפעותיה (Wachtel-Galor & Benzie, 2011).

בנוסף ל-TCM, ריישי הייתה חלק בלתי נפרד רפואות מסורתיות מזרחיות הכוללות את הרפואה הינית המסורתית, רפואה קוריאנית מסורתית, רפואה טיבטית ועוד… בתרבויות אלו, היא משמשת בדרך כלל לתמיכה במערכת החיסון, לשיפור השינה ולהפחתת מתח. מאמינים גם שיש לה תכונות אדפטוגניות, המסייעות לגוף להסתגל למתח ולהשיב את האיזון (Gao et al., 2003).

השימושים המסורתיים של ריישי מספקים הקשר היסטורי ליישומים הנוכחיים שלה הן ברפואה הטבעית והן ברפואה הקונבנציונלית. למרות היעדר תוקף מדעי קפדני בזמנים קדומים, השימוש המתמשך בריישי ברפואה המסורתית מדגיש את היתרונות הנתפסים שלה ואת התפקיד שהיא ממשיכה למלא בפרקטיקות בריאות עכשוויות.

שימושים קליניים:

תמיכה במערכת החיסון

טריטרפנים: טריטרפנים הם סוג של תרכובות כימיות הנמצאות בפטריית הריישי ומציגות מגוון פעילויות ביולוגיות. תרכובות אלו, כמו חומצות גנודרמיות, הוכיחו תכונות ציטוטוקסיות כנגד תאים סרטניים וידועות כמקדמות אפופטוזיס, או מוות תאים מתוכנן, בתאים ממאירים. בנוסף, טריטרפנים בעלי השפעות אנטי-דלקתיות ואימונומודולטוריות, מה שהופך אותם למועילים בטיפול במצבים דלקתיים שונים ובשיפור תגובות חיסוניות.

פוליסכרידים: פוליסכרידים בפטריית הריישי, ובמיוחד β-גלוקנים, הם קבוצה חשובה נוספת של תרכובות ביו-אקטיביות. פחמימות מורכבות אלו ידועות בתכונותיהן בחיזוק מערכת החיסון. β-גלוקנים יכולים להפעיל תאי חיסון שונים, כולל מקרופאגים, תאי הרג טבעיים (NK) ולימפוציטים מסוג T, ובכך לחזק את יכולתו של הגוף להילחם בזיהומים ובסרטן . פוליסכרידים גם מפגינים תכונות נוגדות חמצון, המסייעות במיתון עקה חמצונית ומגנות על התאים מפני נזק.

חלבונים: חלבונים, כמו Ling Zhi-8, הנמצאים בפטריית הריישי, בעלי השפעות אימונומודולטוריות משמעותיות. LZ-8 הוכח כמגרה את ההתרבות וההפעלה של תאי חיסון, ומשפר את מנגני ההגנה של הגוף מפני מחלות, כולל סרטן. חלבון זה בעל תכונות אנטי-דלקתיות ונוגדות חמצון, התורמות לתועלות הבריאותיות הכוללות של פטריית הריישי.

רכיבים ביו-אקטיביים נוספים:

בנוסף לטריטרפנים, פוליסכרידים וחלבונים, פטריית הריישי מכילה תרכובות ביו-אקטיביות נוספות כמו סטרולים, תרכובות פנוליות ופפטידים. סטרולים נקשרו לתכונות אנטי-HIV-1 ואנטי-אייג'ינג, בעוד שתרכובות פנוליות בעלות פעילות נוגדת חמצון חזקה המגנה מפני נזק תאי ומוטציות. פפטידים בפטריית הריישי יכולים לשפר תגובות חיסוניות ולהפגין השפעות ציטוטוקסיות כנגד תאים סרטניים.

מגוון התרכובות הביו-אקטיביות בפטריית הריישי תורם למגוון רחב של השפעות רפואיות, התומכות בשימוש בה, הן ברפואה המסורתית והן ברפואה המודרנית.

פטריית הריישי ידועה ביכולתה לווסת את מערכת החיסון. היא מכילה פוליסכרידים וטריטרפנואידים, תרכובות המעצימות תגובות חיסוניות. מחקרים קליניים הוכיחו כי ריישי יכולה להגביר את פעילותן של תאי הרג טבעיים ותאי חיסון אחרים, אשר ממלאים תפקיד קריטי בהגנה של הגוף מפני זיהומים וסרטן. לדוגמה, מחקר שערך Gao וחבריו (2003) מצא כי תוספת ריישי שיפרה את תפקוד מערכת החיסון בחולים עם סרטן בשלב מתקדם, דבר המצביע על הפוטנציאל שלה כטיפול משלים באונקולוגיה.

השפעה אימונומודולטורית (אנטי –אוטואימונית):

לפטריית הריישי השפעות אימונומודולטוריות, המיוחסות בעיקר לתכולת הפוליסכרידים והטריטרפנים שלה. תרכובות אלו הוכחו כמשפרות את התגובות החיסוניות המולדות והנרכשות. לדוגמה, β-גלוקן שמקורו בריישי הוכח כמעלה את האוכלוסיות של תאים חיסוניים שונים, כגון לימפוציטים מסוג CD3+, CD4+ ו-CD8+, כמו גם תאי הרג טבעיים (NK), ובכך משפר את מנגנוני ההגנה של הגוף.

ניסויים קליניים הדגישו את ההשפעות האימונומודולטוריות של ריישי בהקשרים שונים.

מחקר מבוקר אקראי בקרב מבוגרים בריאים, שהתפרסם בשנת 2023,מצא כי צריכה יומית של β-גלוקן מריישי שיפרה משמעותית את אוכלוסיות תאי החיסון ואת הציטוטוקסיות של תאי NK. זה מצביע על כך שריישי יכולה להיות מועילה בשיפור התפקוד החיסוני הכללי ובפוטנציאל להפחית את הסיכון לזיהומים ומצבים אחרים הקשורים למערכת החיסון.

תכונות נוגדות סרטן:

הפוטנציאל האנטי-סרטני של פטריית הריישי הוא אחד התחומים הנחקרים ביותר שלה.
התרכובות הביו-אקטיביות בריישי, כגון טריטרפנים ופוליסכרידים וחומצות גנודרמיות, שימוש בתמציות ריישי הראו יכולת לעכב את צמיחתם של תאי סרטן שונים, כולל סרטן השד, הערמונית והריאות, באמצעות מנגנונים כגון גרימת אפופטוזיס ועיכוב אנגיוגנזה. ניסוי קליני שערך Gao וחבריו (2002) דיווח כי חולים עם סרטן המעי הגס שנטלו תמצית ריישי חוו ירידה משמעותית בגודל הגידול ושיפור באיכות החיים. ממצאים אלה מדגישים את הפוטנציאל של הפטרייה כטיפול משלים בטיפול בסרטן.

בשנת 2005 התפרסם מחקר בו השתמשו ב- Ganopoly, תמצית פוליסכריד מריישי, ששיפרה את תפקודי המערכת החיסונית והראתה השפעות פוטנציאליות נגד נגיפים והגנה על הכבד בחולים עם הפטיטיס B כרונית. עם זאת, בעוד ש-Ganopoly שיפר את התגובות החיסוניות בחלק מחולי הסרטן, הוא לא הביא לתגובות אובייקטיביות משמעותיות בחולי סרטן בשלבים מאוחרים. זה מצביע על כך שריישי עשוייה לתמוך בטיפול בסרטנים שונים בשלבים שונים של המחלה.

השפעות אנטי דלקתיות:

דלקת היא גורם בסיסי נפוץ במחלות כרוניות רבות, כולל מחלות לב וכלי דם, סוכרת ודלקת פרקים. פטריית הריישי הוכחה כבעלת תכונות אנטי דלקתיות חזקות. התרכובות הביו-אקטיביות שלה, כגון חומצות גנודרמיות, יכולות לדכא את ייצור הציטוקינים הדלקתיים ולהפחית את העקה החמצונית.

* מחקר שערך  בשנת 2004 מצא כי תוספת ריישי הפחיתה סמני דלקת בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית, דבר המצביע על הפוטנציאל שלה להקל על הסימפטומים ולשפר את תוצאות המטופל.

מערכת קרדיווסקולרית:

פטריית הריישי נחקרת גם בשל יתרונותיה הקרדיווסקולריים והמטבוליים. מחקרים הראו כי ריישי יכולה לסייע בהורדת רמות הכולסטרול ובשיפור זרימת הדם. השפעות אלו נובעות בעיקר מהטריטרפנים והפוליסכרידים בריישי, שהוכחו כמעכבים את פעילות האנזימים המעורבים בסינתזת כולסטרול ומשפרים את מערכת ההגנה נוגדת החמצון.

בניסוי קליני שהתפרסם בשנת 2005 נמצא כי שימוש בתמצית של ריישי הפחית תסמינים של מחלת לב כלילית ושיפר את בריאות הלב וכלי הדם הכללית של המטופלים. בנוסף, מחקרים ראשוניים מצביעים על כך שלריישי יכולות להיות השפעות היפוגליקמיות קלות ועיכוב של ייצור כולסטרול על ידי הכבד.

מערכת העצבים:

פטריית הריישי נחקרה בהרחבה בשל יתרונותיה הפוטנציאליים על מערכת העצבים. התכונות הנוירו-פרוטקטיביות של הריישי מיוחסות להרכבה העשיר של תרכובות ביו-אקטיביות. אחד המנגנונים המרכזיים שבאמצעותם ריישי מפעילה את השפעותיה הנוירו-פרוטקטיביות הוא על ידי הפחתת עקה חמצונית. ידוע שעקה חמצונית ממלאת תפקיד מכריע בפתוגנזה של מחלות ניווניות כמו אלצהיימר ופרקינסון. התכונות נוגדות החמצון של ריישי מסייעות בלכידת רדיקלים חופשיים, ובכך מונעות נזק נוירוני ותומכות בבריאות המוח.

בנוסף, נמצא כי לריישי תכונות אנטי דלקתיות המועילות למערכת העצבים. דלקת כרונית היא מאפיין נפוץ במצבים ניווניים רבים, והפחתת דלקת יכולה לסייע בהאטת התקדמות המחלה. מחקרים הראו כי תמציות ריישי יכולות לעכב את ייצור הציטוקינים מעוררי הדלקת ולקדם תגובה אנטי דלקתית במוח.

היבט משמעותי נוסף של השפעת הריישי על מערכת העצבים הוא יכולתה לשפר תפקודים קוגניטיביים.
מחקר שהתפרסם בשנת 2018 הדגים כי אבקת נבגי ריישי סייעה בהפחתת תדירות ההתקפים ושיפרה את איכות החיים בחולים עם אפילפסיה, תוך הדגשת הפוטנציאל שלה בטיפול בהפרעות נוירולוגיות.

ריישי ומיגרנות:

פטריית הריישי הראתה פוטנציאל בטיפול במיגרנות, מצב נוירולוגי נפוץ ולעתים קרובות מתיש המאופיין בכאבי ראש עזים ופועמים, המלווים לעתים קרובות בבחילות, הקאות ורגישות לאור ולצליל. מחקר שהתפרסם בשנת 2012 חקר את הגורמים למיגרנות ואת יעילותה של פטריית הריישי בטיפול בהן. החוקרים סקרו 220 אנשים וזיהו מתח, חשיפה לאור שמש ורעשים חזקים כגורמים שכיחים למיגרנות. לאחר מכן הם טיפלו ב-66 חולי מיגרנה עם פטריית ריישי, ומצאו ש-93.99% מהמשתתפים חוו הקלה בתסמינים שלהם, כאשר 83.18% דיווחו על היעדר תופעות לוואי.

התרכובות הפעילות בפטריית הריישי, כולל טריטרפנואידים ופוליסכרידים, נחשבות כתורמות להשפעותיה הטיפוליות. תרכובות אלו מפגינות תכונות אנטי דלקתיות ואנטי-אוקסידנטיות, שעשויות לסייע בהפחתת התהליכים הדלקתיים והלחץ החמצוני הקשורים לפתופיזיולוגיה של מיגרנה. בנוסף, ההשפעות המווסתות חיסון של ריישי עשויות למלא תפקיד בהפחתת תדירות וחומרת המיגרנות על ידי ויסות התגובה החיסונית של הגוף.
מנגנון נוסף הוא ההשפעה של ריישי על תפקודי כלי הדם, מיגרנות קשורות לעתים קרובות לשינויים בכלי הדם במוח, והשפעות הרחבת כלי הדם של ריישי עשויות לסייע בהקלת תסמינים אלו. הירידה בייצור תחמוצת החנקן, כפי שנצפתה בכמה מחקרים, תומכת עוד יותר בפוטנציאל של פטריית הריישי בניהול מיגרנות.

ריישי ואלרגיות:

לריישי תכונות המווסתות את מערכת החיסון. אלרגיות מתרחשות כאשר מערכת החיסון מגיבה לחומר זר, וגורמת לתסמינים כמו דלקת, גירוד ובעיות נשימה. לרכיבים בריישי השפעה מעכבת על שחרור היסטמין מתאי פיטום. מתן תמצית של ריישי, עיכב את שחרור ההיסטמין ואת ספיגת הסידן לתאי פיטום. עיכוב זה מסייע בייצוב קרומי התאים ומניעת שרשרת התגובות האלרגיות.

בנוסף לתכונותיה האנטי-אלרגיות הישירות, ריישי שימשה באופן מסורתי לשיפור בריאות הנשימה הכללית, שיכולה להיות מועילה לאנשים הסובלים מדלקת אף אלרגית או אסטמה.

מחקר שנערך על עכברים הראה כי פוליסכרידים מריישי החלישו באופן משמעותי את הדלקתיות בדרכי הנשימה ובאסטמה אלרגית.  ממצא זה מצביע על כך שריישי לא רק מסייעת בניהול תסמינים אלרגיים, אלא גם במניעת החמרת תגובות אלרגיות למצבי נשימה חמורים יותר.

מקורות:

1. Boh, B., Berovic, M., Zhang, J., & Zhi-Bin, L. (2007). Ganoderma lucidum and its pharmaceutically active compounds. Biotechnology Annual Review, 13, 265-301.
2. Chen, X., Wu, G., & Huang, Z. (2013). Reishi mushroom (Ganoderma lucidum): a potential antineoplastic and immunomodulatory agent. Journal of Ethnopharmacology, 150(3), 709-717.
3. Gao, Y., Zhou, S., Jiang, W., Huang, M., & Dai, X. (2003). Effects of Ganopoly (a Ganoderma lucidum polysaccharide extract) on the immune functions in advanced-stage cancer patients. Immunological Investigations, 32(3), 201-215.
4. Paterson, R. R. M. (2006). Ganoderma – a therapeutic fungal biofactory. Phytochemistry, 67(18), 1985-2001.
5. Wachtel-Galor, S., & Benzie, I. F. F. (2011). Ganoderma lucidum (Lingzhi or Reishi): a medicinal mushroom. In Herbal Medicine: Biomolecular and Clinical Aspects (2nd ed.). CRC Press/Taylor & Francis
6. Chen, S.-N., Nan, F.-H., Liu, M.-W., Yang, M.-F., Chang, Y.-C., & Chen, S. (2023). Evaluation of immune modulation by β-1,3; 1,6 D-glucan derived from Ganoderma lucidum in healthy adult volunteers, a randomized controlled trial. Foods, 12(3), 659.
7. Kachari, S. (2024). Medicinal benefits of Ganoderma lucidum (Reishi) in cancer treatment: A review of current evidence and future directions. International Journal of Science and Research Archive, 13(01), 2206–2215.
8. Narayanan, S., de Mores, A. R., Cohen, L., Anwar, M. M., Lazar, F., Hicklen, R., Lopez, G., Yang, P., & Bruera, E. (2023). Medicinal mushroom supplements in cancer: A systematic review of clinical studies. Current Oncology Reports, 25(3), 1-12.
9. Semwal, M., & Sharma, Y. (2020). A review on Ganoderma (king of herbs): Health benefits as health supplements. International Journal of Health and Clinical Research, 3(1), 7-10. e-ISSN: 2590-3241, p-ISSN: 2590-325X.
10. Venturella, G., Ferraro, V., Cirlincione, F., & Gargano, M. L. (2021). Medicinal mushrooms: Bioactive compounds, use, and clinical trials. International Journal of Molecular Sciences, 22(2), 634.
11. Wasser, S. P. (2017). Medicinal mushrooms in human clinical studies. Part I. Anticancer, oncoimmunological, and immunomodulatory activities: A review. International Journal of Medicinal Mushrooms, 19(4), 279-317.
12. Pi, C.-C., Wang, H.-Y., Lu, C.-Y., Lu, F. L., & Chen, C.-J. (2014). Ganoderma formosanum polysaccharides attenuate Th2 inflammation and airway hyperresponsiveness in a murine model of allergic asthma.
13. Zhang, Y., Wang, Y., & Zhang, J. (2023). Ganoderma lucidum (Reishi) an edible mushroom; a comprehensive and critical review of its nutritional, cosmeceutical, mycochemical, pharmacological, clinical, and therapeutic applications. Phytotherapy Research, 37(1), 1-15.
14. Zhou, S., Gao, Y., & Chan, E. (2005). Clinical trials for medicinal mushrooms: Experience with Ganoderma lucidum (W.Curt.:Fr.) Lloyd (Lingzhi mushroom). International Journal of Medicinal Mushrooms, 7(1&2), 111-118.
15. Fakhsheena, A., Razvi, N., Yasin, H., Ahmad, A., Sherwani, M. K., Khan, N. R., & Arshad, S. (2012). Causes of migraine in Karachiites and its treatment from mushrooms. International Journal of Pharmacy, 2(4), 706-711
16. Wang, G., Li, X., Cao, W., Li, J., & Wang, L. (2018). A retrospective study of Ganoderma Lucidum Spore Powder for patients with epilepsy. Medicine,